סוגיית ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים, והכוח המסור להן לסנן מועמדים, היא אחת הסוגיות הטעונות ביותר בדין הישראלי. בעוד תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות עיגן בחוק את סמכותן, פסיקת בית המשפט העליון, ובמיוחד פסק הדין המנחה בעניין צורן נ' נחושה (ע"א 7094/10), הציבה גבולות ברורים לסמכות זו, בעיקר כאשר האגודה עוסקת בהקצאת משאב ציבורי יקר – קרקעות המדינה.

המסגרת המשפטית: אגודה כ"גוף דו-מהותי"

פסק הדין בעניין צורן עסק במאבק על הקצאת נחלות חקלאיות פנויות במושב נחושה. ועד ההנהלה של האגודה פעל לקדם את קבלתם של "מומלצי האגודה", שרובם היו בנים של בעלי תפקידים במושב, תוך דחיית מועמדים חיצוניים. בית המשפט העליון פסל את החלטות האגודה וקבע עקרונות יסוד חשובים:

אגודה כ"גוף דו-מהותי" (Dual-Nature Body): השופט ע' פוגלמן קבע כי כאשר אגודה שיתופית "עוסקת בהפעלת סמכויות שמשמעותן המעשית היא הקצאה של אדמות מדינה לפרטים", היא אינה פועלת עוד כגוף פרטי בלבד. במצב כזה, היא נחשבת ל"גוף דו-מהותי" וכפופה לעקרונות יסוד מהמשפט המנהלי, ובהם:

1. חובת הגינות ותום לב.
2. איסור על הפעלת שיקולים זרים.
3. חובת הימנעות מניגוד עניינים.

פסילת העדפת "בני מקום": בית המשפט דחה מכל וכל את טענת האגודה כי יש להעדיף "בני מקום" על פני מועמדים חיצוניים, בקובעו כי:

"אין בידי לקבל את טענת האגודה לפיה שיקול הדעת הרחב המסור לה… מאפשר לה להעדיף בצורה מוחלטת את בני המקום וילדיהם בהקצאת נחלות חקלאיות ביישוב… אין להלום מצב שבו עובדת היותו של מועמד בן המקום היא שיקול יחיד ומכריע כאשר משמעות הקבלה לאגודה היא בסופו של דבר הקצאת אדמות מדינה".

ניגוד עניינים מובהק: בית המשפט מצא כי "חברי הוועד פעלו לקדם את עניינם של מקורביהם ובני משפחותיהם, ולהעדיף אותם על פני מועמדים מתאימים אחרים, בחלוקה של משאב ציבורי". פעולה כזו, שנעשתה בניגוד עניינים מובהק, פוסלת את ההחלטות שהתקבלו.

פסק הדין בעניין צורן מבהיר כי האוטונומיה של אגודה שיתופית בבחירת חבריה אינה מוחלטת. כאשר האגודה פועלת כנאמן הציבור בחלוקת משאב ציבורי כמו קרקע, עליה לפעול בשקיפות, בשוויון, וללא משוא פנים. העדפת מקורבים או בני מקום אינה קריטריון לגיטימי.

סיכום והמלצה

ההכרעה בסכסוכי קבלה וחלוקת קרקעות באגודות שיתופיות מחייבת איזון עדין בין הזכות לאוטונומיה קהילתית לבין חובות ההגינות והשוויון החלות על גוף המחלק משאבי ציבור. פסק דין צורן מהווה כלי רב עוצמה בידי מועמדים שנדחו משיקולים לא ענייניים, ומציב גבולות ברורים לוועדי הנהלה. כל הליך של קליטה וחלוקת נחלות חייב להתנהל בהתאם לעקרונות אלו, ומומלץ בחום לקבל ליווי משפטי של עורך דין מומחה בתחום כדי להבטיח את תקינותו.