הפקעת קרקע חקלאית: זכויות ופיצויים שכל חקלאי חייב להכיר – עו"ד מיכאל דבורין

הפקעת קרקע חקלאית אינה דומה להפקעת מגרש ריק בעיר. עבור החקלאי, האדמה היא לא רק נכס נדל"ן – היא כלי העבודה שלו, מפעל חייו, ולעיתים קרובות מורשת שעוברת מדור לדור.

הפקעה כזו פוגעת לא רק בשווי הקרקע, אלא ביכולת להפיק יבולים, בתכנון הזריעה, ובמערך הלוגיסטי של המשק כולו. לכן, הפיצוי על הפקעת קרקע חקלאית חייב להיות מורכב ורחב יותר, ולהתייחס לנזקים ייחודיים שהרשות המפקיעה נוטה "לשכוח".

תביעת פיצויים של חקלאי חייבת לכלול ראשי נזק ספציפיים:

אובדן יבולים ופירות: אם הופקע מטע או שדה עם גידולים קיימים, מגיע פיצוי מלא על אובדן ההכנסה מהיבול שהושמד.

פגיעה בעיבוד יתרת החלקה: לעיתים קרובות, הפקעת רצועה מהשדה (למשל, למעבר קו מים) חוצה את החלקה, מקשה על מעבר כלים חקלאיים כבדים, ומייקרת את עלויות העיבוד של השטח שנותר.

נזקים למערכות השקיה וניקוז: הפקעה עלולה לקטוע או להרוס תשתיות יקרות שהושקעו בקרקע, ויש לדרוש פיצוי מלא על שיקומן.

פוטנציאל לשינוי ייעוד: קרקעות חקלאיות רבות, במיוחד באזורי ביקוש, מחזיקות בפוטנציאל עתידי להפשרה לבנייה. יש לוודא שהפיצוי משקף גם את הפוטנציאל הזה, ולא רק את שווייה של הקרקע כחקלאית נטו.

המאבק של המגזר החקלאי קיבל ביטוי חד בת"א (מחוזי מרכז) 31061-09-18 יבנה-דר אגודה שיתופית חקלאית נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה, נדונה השאלה האם השבת קרקעות במסגרת חוק הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), היא "הפקעה" המזכה בהטבות או "השבה" חוזית, כפי שטוענת רמ"י. פסק הדין ממחיש את המתח בין סעיפים ישנים בחוזי חכירה לבין חקיקה חדשה ואגרסיבית שנועדה להאיץ בנייה. ניהול מאבק במקרה כזה דורש הבנה עמוקה הן בדיני הפקעות והן בדיני אגודות שיתופיות, כדי להבטיח שהפיצוי ישקף את מלוא הנזק, כולל הפגיעה ביכולת התפעול של המשק.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אם אתם חקלאים והקרקע שלכם עומדת בפני הפקעה, אל תסתפקו בפיצוי סטנדרטי. אני מזמין אתכם לפנות למשרדי כדי שנבטיח שהפיצוי שתקבלו ישקף את מלוא הנזק שנגרם למשק החקלאי שלכם.