הרשות זנחה את המטרה? ייתכן שאתם זכאים לקבל את הקרקע בחזרה – עו"ד מיכאל דבורין
דמיינו את התרחיש הבא: לפני שנים רבות, המדינה הפקיעה מכם קרקע יקרה לצורך הקמת בית ספר. השלמתם עם רוע הגזירה, ניהלתם מאבק על הפיצויים, והמשכתם הלאה.
עכשיו, אתם מגלים שתוכנית בית הספר בוטלה, והרשות מתכננת למכור את הקרקע שלכם ליזם פרטי שיבנה עליה מגדל מגורים. האם זה חוקי? האם הכסף שקיבלתם סוגר את הסיפור? התשובה היא לא. ייתכן שקמה לכם זכות לדרוש את הקרקע שלכם בחזרה.
ההלכה המכוננת בעניין זה נקבעה בבג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע עיקרון יסוד: הזיקה בין בעל הקרקע המקורי לבין נכסו אינה מתנתקת לעולם עם מעשה ההפקעה. הרשות מקבלת את הקרקע כ"נאמן" של הציבור, למטרה ציבורית ספציפית. אם אותה מטרה חדלה מלהתקיים, ההצדקה המוסרית והמשפטית להחזקת הקרקע נעלמת, ובעל הקרקע המקורי זכאי לרכוש אותה בחזרה. כפי שנכתב במאמר "שורשים במשפט – פסק דין קרסיק" (עו"ד עליזה קן):
"כל תשעת השופטים שישבו בהרכב… סברו כי כעיקרון, סיום הצורך הציבורי חייב להביא, בתנאים כאלה ואחרים, לתמורה במעמד הקרקע המופקעת; בכך בית המשפט קבע 'דוקטרינה חדשה' ו'הסדרים חדשים'."
בעקבות פסק דין קרסיק, תוקנה פקודת הקרקעות ונקבע הסדר מפורט המעגן זכות זו. עם זאת, יש לעמוד במספר תנאים:
זניחת המטרה הציבורית: יש להוכיח שהרשות שינתה את ייעוד הקרקע באופן רשמי, או שהיא לא עשתה דבר כדי לממש את המטרה המקורית במשך תקופה ארוכה מאוד.
פנייה יזומה לרשות: על בעל הקרקע המקורי (או יורשיו) לפנות באופן אקטיבי לרשות ולהודיע על רצונו לממש את זכות הרכישה מחדש.
השבת שווי הפיצוי: כמובן, לא תקבלו את הקרקע בחינם. תצטרכו להשיב לרשות את שווי הפיצוי שקיבלתם בזמנו, כשהוא מעודכן להיום (צמוד למדד).
בעע"מ 839/14 חברה לשיכון עממי בע"מ נ' עיריית ת"א-יפו הודגש תנאי נוסף וחשוב: זכות הרכישה מחדש חלה רק על העברה כפויה. אם מכרתם את הקרקע לרשות בהסכם מרצון, גם אם הדבר נעשה ב"צל" איום ההפקעה, בית המשפט עלול לקבוע שניתקתם את זיקתכם לנכס וויתרתם על זכותכם העתידית.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אם בעבר הופקעה מכם קרקע, ואתם חושדים שהמטרה הציבורית לא מומשה, ייתכן שאתם יושבים על נכס יקר ערך. אני מזמין אתכם לפנות למשרדנו כדי שנבדוק את המקרה לעומק ונפעל להשבת רכושכם.
