פיצוי על נזק לא ממוני: הפגיעה באוטונומיה והערך הסנטימנטלי – עו"ד מיכאל דבורין

פיצויי ההפקעה מחושבים בדרך כלל לפי "שווי שוק" קר. השמאי בוחן עסקאות השוואה, מנתח את פוטנציאל הבנייה, ומגיע למספר. אבל כולנו יודעים שערכו של בית אינו נמדד רק במחיר למ"ר. מה עם הערך הסנטימנטלי של בית שעובר במשפחה דורות? מה עם הגינה שטופחה באהבה במשך שנים? ומה עם הפגיעה בכבוד ובאוטונומיה – בעצם העובדה שנכפו עליכם מכירה והעתקת חייכם, וכל תכניותיכם שובשו?

המשפט הישראלי, למרבה הצער, כמעט ואינו מכיר בפיצוי על נזקים "לא ממוניים" או "סובייקטיביים" אלו בהקשר של הפקעות. הפיצוי מתמקד בנזק הכלכלי הישיר. זוהי אחת הביקורות המרכזיות על דיני ההפקעה, הטוענת כי התעלמות מהנזק הנפשי והסובייקטיבי אינה משיגה צדק מלא, שכן מטרת הפיצוי היא להשיב את המצב לקדמותו, והמצב הקודם כלל גם רכיבים רגשיים ואישיים.

כפי שכתב עו"ד אריה קמר בספרו "דיני הפקעת מקרקעין", שצוטט על ידי בית המשפט העליון בעע"מ 1359/20 מרגרית תייר נ' עיריית תל אביב-יפו:

"…מעשה ההפקעה שולל למעשה את זכות הפרט על קניינו ולפיכך הוא פוגע בלב ליבה של זכות הקניין הן מן ההיבט הכלכלי והן מן ההיבט הרגשי… הריסתו של הנכס גורמת לו פגיעה רגשית קשה וחמורה."

למרות הקושי המשפטי להשיג פיצוי כספי על עוגמת נפש, אין זה אומר שעלינו להתעלם מההיבט האנושי. אנו מאמינים כי הצגת הסיפור האנושי המלא בפני הרשות ובפני בית המשפט, היא בעלת חשיבות עצומה. היא יכולה להשפיע על האווירה, על נכונות הרשות להתגמש, ועל האופן שבו שופט יכריע בסוגיות גבוליות. הצגת תמונות משפחתיות בנכס, סיפורים על ההיסטוריה שלו, והמחשת הקשר העמוק שלכם למקום, יכולים להפוך אתכם מ"תיק מספר" לאנשים בשר ודם, מה שמקשה על הרשות ועל בית המשפט להתעלם מהעוול שנגרם לכם.

יתרה מכך, במקרים קיצוניים של התנהלות פוגענית במיוחד מצד הרשות, ניתן לטעון כי הפגיעה בכבוד ובאוטונומיה חורגת מהסביר ומצדיקה פיצוי מיוחד מכוח עקרונות תום הלב או כ"פיצויים עונשיים". המאבק על כך אינו פשוט, אך הוא מאבק צודק שנועד להזכיר לרשות שהיא מתמודדת עם בני אדם, לא רק עם מספרים בגוש וחלק.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אנו מבינים שהפקעה היא לא רק עניין של כסף. היא פוגעת בנפש. במשרדנו, תקבלו לא רק ייצוג משפטי מקצועי, אלא גם אוזן קשבת והבנה לממד האנושי של המאבק שלכם.