זכויות כלכליות של חבר – פדיון מניות וחלוקת רווחים – עו"ד מיכאל דבורין

החברות באגודה שיתופית היא גם בעלת משמעות כלכלית. לחבר זכויות וחובות כספיות, המוסדרות בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנון. שתי סוגיות מרכזיות הן הזכות לפדיון מניות בעת סיום חברות, והזכות לקבלת חלק ברווחי האגודה. כפי שעולה מהדין, קיימת הבחנה ברורה בין סוגי אגודות שונים בנוגע לזכויות אלה.

המסגרת המשפטית: בין פקודה לתקנות

פדיון מניה: סעיף 17 לפקודה קובע כי "אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר… אך יכולה האגודה לפדותם". בניגוד לחברה בע"מ, מניה באגודה אינה סחירה. השאלה המרכזית היא מהו שווי הפדיון.

ערך נקוב: תקנה 10 לתקנות החברות קובעת כי ככלל, המניה תיפדה לפי ערכה הנקוב (ההשקעה המקורית).

ערך ריאלי: תקנה 11 קובעת חריג: באגודות מסוימות (כמו "אגודה יצרנית"), המניה תיפדה לפי ערכה הריאלי, המשקף את חלקה בנכסי האגודה.

הפסיקה המנחה: בעניין רוזנשטיין נ' רמת הדר (ע"א 8363/07), אישר בית המשפט העליון את ההבחנה בין סוגי האגודות, ודחה את טענת חברי מושב שהם זכאים לפדיון מניה לפי ערכה הריאלי, בקובעו כי התקנון והדין החל על מושבם קובע פדיון בערך נקוב בלבד.

חלוקת רווחים (דיבידנד): סעיף 39(6) לפקודה קובע עיקרון של שוויון בחלוקת רווחים: "תהא זכות שווה לכל המניות ביחס לדיבידנדה".

בשורה התחתונה זכויותיו הכלכליות של חבר תלויות באופן מכריע בסוג האגודה ובהוראות התקנון הספציפי שלה. ישנה הבחנה מהותית בין אגודות שבהן החבר זכאי רק להחזר השקעתו המקורית (ערך נקוב), לבין אגודות שבהן הוא זכאי לחלקו היחסי בנכסים שנצברו (ערך ריאלי).

לסיכום ההיבטים הכלכליים של החברות באגודה הם בעלי משמעות רבה. מורכבות הדינים וההבדלים בין סוגי האגודות מחייבים בדיקה מדוקדקת של תקנון האגודה והתקנות הרלוונטיות. מומלץ מאוד להיעזר בייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל לנתח את המצב המשפטי ולהבטיח את מיצוי זכויותיו של החבר.