מינוי "משקם" לפי חוק גל וההתערבות המצומצמת של בתי המשפט – עו"ד מיכאל דבורין

חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, המוכר כ"חוק גל", יצר מנגנון ייחודי ליישוב חובות של אגודות חקלאיות וחבריהן באמצעות מינוי "משקם". למשקם ניתנו סמכויות רחבות, הדומות לסמכויות של בית משפט. שאלה מרכזית שעלתה בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת מימי מבואות ירושלים נ' כהן (רע"א 11667/05) היא מה היקף הביקורת השיפוטית על החלטות המשקם?

המסגרת המשפטית: סופיות החלטת המשקם

במקרה הנדון, ניתנה החלטת משקם שקבעה הסדר חובות. אחד הצדדים הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול ההחלטה, אך הגיש אותה באיחור. בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן להאריך את המועד להגשת הבקשה.

מעמד החלטת המשקם: בית המשפט העליון קבע כי החלטת המשקם, בדומה לפסק בוררות, היא סופית. מטרת חוק ההסדרים הייתה ליצור מנגנון מהיר ויעיל ליישוב סכסוכים.

עילות ביטול מצומצמות: בדומה לחוק הבוררות, גם חוק ההסדרים קובע רשימה סגורה ומצומצמת של עילות שרק בהתקיימן ניתן לבטל פסק משקם. סעיף 27 לחוק ההסדרים מאמץ למעשה את עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

התערבות שיפוטית חריגה: ההלכה היא כי "התערבות שיפוטית בהכרעותיו של משקם תיעשה אך במקרים חריגים ויוצאי דופן". בית המשפט לא ישמש כערכאת ערעור על החלטות המשקם ולא יבחן אותן לגופן.

בשורה התחתונה "חוק גל" יצר טריבונל שיפוטי ייחודי בדמות המשקם, שהחלטותיו הן סופיות כמעט כמו פסק דין חלוט. האפשרות לתקוף החלטת משקם בבית המשפט היא מצומצמת ביותר, הן מבחינת העילות והן מבחינת המועדים.

הליכים המתנהלים בפני משקם לפי "חוק גל" הם הליכים משפטיים לכל דבר ועניין, בעלי השלכות כלכליות מרחיקות לכת. צד להליך כזה חייב להיות מודע לסופיות ההחלטה ולמועדים הקצרים הקבועים בחוק להגשת השגות. ניהול הליך בפני משקם דורש מומחיות וייצוג משפטי מקצועי של עורך דין הבקיא בהוראות "חוק גל" ובפסיקה הרלוונטית.