סמכות הבורר להכריע בטענות הנוגעות לסמכותו – עו"ד מיכאל דבורין

אחת הטענות השכיחות המועלות על ידי צדדים לסכסוך באגודה שיתופית היא טענת "חוסר סמכות". צד שאינו מעוניין בהליך הבוררות טוען לעיתים כי לבורר, שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות, אין כלל סמכות לדון בעניין. שאלה מקדמית העולה במצב כזה היא, מי מוסמך להכריע בטענה זו? החלטתו של סגן הרשם בעניין מושב ניר ישראל, בהסתמך על פסיקת העליון, מספקת תשובה מפורטת.

המסגרת המשפטית: Kompetenz-Kompetenz בבוררות סטטוטורית

בבוררות רגילה, לפי חוק הבוררות, בורר אינו פוסק בעניין סמכותו. אולם, בוררות לפי סעיף 52 לפקודה היא "בוררות סטטוטורית" בעלת כללים ייחודיים.

בג"ץ רסיס – הלכת היסוד: סגן הרשם ביסס את החלטתו על הלכה ותיקה ומנחה של בית המשפט העליון בבג"ץ 304/65 רסיס נ' רשם האגודות השיתופיות. בפסק דין זה נקבע כי בבוררות סטטוטורית, "מוסמך גם מוסמך הרשם או הבורר לדון ולהחליט בכל שאלה אינצידנטלית המתעוררת בפניו והנוגעת לסמכותו".

ההיגיון מאחורי ההלכה: הרציונל הוא למנוע מצב שבו צד יוכל לסכל בקלות את הליך הבוררות. אם כל טענה על חוסר סמכות הייתה עוצרת את הבוררות, מנגנון הבוררות היה מתרוקן מתוכן. לכן, נקבע כי:

"בדיון כזה חייב בית הדין (הבורר) לברר כל טענה לגופה, לרבות – טענה המתייחסת לסמכותו, ועל המבקש לשלול סמכותו לבסס טענתו בראיות."

סמכות שבשיקול דעת: לבורר יש שיקול דעת. הוא בוחן את טענת חוסר הסמכות לגופה. אם מצא שהיא מבוססת, יעצור את ההליך. אם מצא שהיא אינה מבוססת, ימשיך לדון בסכסוך לגופו.

השורה התחתונה היא שבניגוד לבוררות רגילה, בבוררות סטטוטורית לפי דיני האגודות השיתופיות, הבורר שמונה על ידי הרשם מוסמך להכריע בטענות מקדמיות הנוגעות לסמכותו הוא. צד הטוען לחוסר סמכות חייב להעלות את טענותיו בפני הבורר ולבסס אותן בראיות.

הכללים הפרוצדורליים החלים על בוררות באגודות שיתופיות הם ייחודיים ושונים מהכללים החלים בבוררויות אחרות. אי-הבנה של כללים אלה עלולה להוביל לטעויות טקטיות ולבזבוז זמן ומשאבים. לכן, כאשר מתעוררת שאלת סמכות בהליך בוררות בפני הרשם, חיוני לקבל ייצוג של עורך דין הבקיא בהלכות הספציפיות של דיני האגודות השיתופיות.