צוואות הדדיות: המדריך המלא למהפכת 2005 והשלכותיה על זוגות בישראל – עו"ד מיכאל דבורין

צוואות הדדיות הן אחד הכלים המשפטיים הנפוצים והחשובים ביותר עבור זוגות המבקשים להבטיח את עתידם הכלכלי זה של זו, ושל ילדיהם. הרעיון בבסיסן פשוט ואינטואיטיבי: כל אחד מבני הזוג מוריש את רכושו לשני, ולרוב קובעים מראש מה יקרה עם הרכוש לאחר פטירת שניהם (למשל, שהרכוש יעבור לילדים המשותפים).

הצוואה נתפסת כמעין "תוכנית משותפת" של בני הזוג. אך מה קורה כאשר המציאות משתנה? מה קורה אם לאחר פטירתו של בן הזוג הראשון, בן הזוג שנותר בחיים, אשר ירש את הכל, מבקש לשנות את צוואתו, להתחתן מחדש ולהוריש את הרכוש לבת זוגו החדשה, בניגוד מוחלט לסיכום המקורי?

סוגיה טעונה וסבוכה זו, המעמידה את עקרון ההסתמכות החוזי מול עקרון חופש הציווי האישי, עברה מהפכה דרמטית בישראל בשנת 2005. ההבדל בין צוואות הדדיות שנערכו לפני תאריך זה לבין אלו שנערכו לאחריו הוא קריטי, והבנתו חיונית לכל זוג שערך או שוקל לערוך צוואה הדדית.

"העולם הישן" (לפני תיקון 12 לחוק, 2005): חופש כמעט מוחלט

עד שנת 2005, חוק הירושה שתק בנושא, והפסיקה התמודדה עם חוסר ודאות משפטית. נקודת המפנה הגיעה בפסק הדין המכונן בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל, אשר עסק בצוואות שנערכו לפני התיקון לחוק. בית המשפט העליון, בדעת רוב, נתן עדיפות כמעט מוחלטת לעקרון חופש הציווי, הקבוע בסעיף 27 לחוק. נקבע כי "בהעדר כל ראיה על כוונה משותפת אחרת של הצדדים, לא ראוי… לקבוע לגבי צוואות שנעשו לפני החוק שהיתה כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר".

המשמעות המעשית הייתה הרסנית עבור יורשים רבים: בן הזוג שנותר בחיים היה חופשי, ברוב המקרים, לשנות את צוואתו כרצונו, גם אם הדבר סתר לחלוטין את ההסכמות המקוריות. אינטרס ההסתמכות של בן הזוג שנפטר ראשון כמעט ולא זכה להגנה, מה שהוביל למקרים קשים של נישול ילדים משותפים לטובת בני זוג חדשים. פסק דין זה חשף את הפגיעות הגדולה של מוסד הצוואות ההדדיות והדגיש את הצורך בהסדרה חקיקתית דחופה.

מהפכת 2005: הוספת סעיף 8א' והגנה על ההסתמכות

הביקורת הציבורית והמשפטית על הלכת זמיר הובילה בשנת 2005 לתיקון מס' 12 לחוק הירושה, במסגרתו נוסף סעיף 8א'. סעיף זה שינה לחלוטין את כללי המשחק עבור כל צוואה הדדית שנערכה לאחר כניסתו לתוקף. מטרתו העיקרית של הסעיף היא להפוך את הצוואה ההדדית להסדר מחייב יותר, המגן על אינטרס ההסתמכות של בן הזוג שנפטר ראשון.

התיקון קובע מנגנון ברור ומפורט לביטול צוואה הדדית:

ביטול כאשר שני בני הזוג בחיים: כל אחד מהם יכול לבטל את הצוואה, בתנאי פשוט: חובה למסור הודעה בכתב לבן הזוג השני. מרגע מסירת ההודעה, שתי הצוואות ההדדיות בטלות באופן אוטומטי.

ביטול לאחר מות אחד מבני הזוג: כאן טמון השינוי הדרמטי ביותר. בן הזוג שנותר בחיים יכול לשנות את צוואתו, אך הדבר כרוך ב"תג מחיר" כלכלי כבד, שנועד להשיב את המצב לקדמותו. עליו לבחור באחת משתי אפשרויות:

אם העיזבון טרם חולק: עליו להסתלק כליל מכל חלקו בעיזבון של בן הזוג שנפטר.

אם העיזבון כבר חולק: עליו להשיב לעיזבון את כל מה שירש (או את שוויו המדויק).

במילים פשוטות, החוק אומר לנותר בחיים: "רצונך לשנות את ההסכם? בכבוד. אך עליך לוותר על כל מה שקיבלת בזכותו". בכך, החוק מאזן בין חופש הציווי של הנותר בחיים לבין כיבוד ההסכמה המקורית.

מה קורה לצוואות שנערכו לפני 2005?

התיקון לחוק כלל "הוראת מעבר" שקובעת כי הוא אינו חל רטרואקטיבית על צוואות שנערכו לפניו. הדבר יצר מצב מורכב, כפי שנדון בת"ע (ב"ש) 19940-12-12. במקרה זה, הצוואות נערכו בשנת 2000 (לפני התיקון), אך הודעת הביטול נשלחה בשנת 2011 (אחרי התיקון).

בית המשפט קבע כי הוראות סעיף 8א' אינן חלות, ויש לבחון את הצוואות לפי הדין הישן (הלכת זמיר). יתרה מכך, מכיוון שהצוואות עצמן כללו סעיף מפורש שקבע: "הנני קובע במפורש כי אני רשאי בכל עת שארצה לבטל ו/או לשנות את צוואתי זו…", קבע בית המשפט כי גם אם התיקון היה חל, סעיף 8א(ג) קובע שהוראותיו יחולו "אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת". במקרה זה הייתה הוראה אחרת, ולכן בן הזוג היה חופשי לבטל את צוואתו.

לסיכום תיקון 12 לחוק הירושה יצר מהפכה של ממש. אם ערכתם צוואה הדדית לאחר אוגוסט 2005, היא כפופה להסדר המחייב והמגן של סעיף 8א'. אם ערכתם צוואה הדדית לפני תאריך זה, היא כפופה לדין הישן והגמיש יותר, המעניק עדיפות לחופש הציווי של הנותר בחיים, אלא אם הגבלתם זאת במפורש.

סוגיה זו היא מהמורכבות והחשובות בדיני הירושה, והיא מדגישה את הצורך החיוני בתכנון קפדני וקבלת ייעוץ משפטי עדכני, הן בעת עריכת הצוואה והן בעת בחינת האפשרויות לאחר פטירת אחד מבני הזוג.

המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. סוגיית הצוואות ההדדיות היא מורכבת ודורשת תכנון קפדני. לקבלת ייעוץ המותאם למצבכם המשפחתי והאישי, צרו קשר עם משרדנו.