הבוררות הבינלאומית – אתגרים ביישום הדין הישראלי – עו"ד מיכאל דבורין

בעידן של גלובליזציה ומסחר חוצה גבולות, הבוררות הבינלאומית הפכה לכלי המרכזי והמועדף ליישוב סכסוכים עסקיים. היא מציעה לצדדים ממדינות שונות פורום ניטרלי, מקצועי ובר-אכיפה, הרחק מבתי המשפט המקומיים של מי מהם. הדין הישראלי, המאמץ את אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות-חוץ, נוקט בגישה אוהדת ותומכת כלפי הבוררות הבינלאומית.

מאמר זה יתמקד באתגרים ובסוגיות הייחודיות המתעוררים כאשר בתי המשפט בישראל נדרשים להתערב בהליכי בוררות בינלאומיים. נבחן, באמצעות פסקי דין רלוונטיים, את עמדת בתי המשפט בנוגע לעיכוב הליכים מקומיים לטובת בוררות זרה, את כיבוד סמכותם של טריבונלים בינלאומיים לדון בסמכותם-שלהם, ואת מעמדם של פסקי בוררות זרים בהליכים המתנהלים בישראל.

1. עיכוב הליכים לטובת בוררות בינלאומית

כאשר צדדים להסכם בינלאומי קובעים תנית בוררות, בתי המשפט בישראל ימהרו לכבד את הסכמתם ויעכבו כל הליך שייפתח בארץ בניגוד לתניה. גישה זו, המעוגנת בחוק ובאמנת ניו-יורק, חיונית לשמירה על הוודאות והיציבות בסחר הבינלאומי.

פסק הדין בעניין גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (ע"א 1650/10), אמנם עוסק בעיקרו בתביעת השתתפות בין שתי חברות ישראליות, אך הרקע לו הוא הליך בוררות בינלאומי שהתנהל בפני בית הדין של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) בשוויץ. ההליכים המקוריים בישראל עוכבו בשעתם לטובת אותה בוררות, ובית המשפט העליון, בפסק דינו המאוחר, נתן תוקף מלא להשלכותיה של אותה בוררות. מקרה זה מדגים את הגישה העקבית של בתי המשפט בישראל, המכירה בעליונותה של תניית הבוררות הבינלאומית ונותנת לה עדיפות על פני התדיינות מקומית.

2. סמכות הבורר לדון בסמכותו (Kompetenz-Kompetenz) וכיבוד הפורום הזר

אחד העקרונות הבסיסיים בבוררות הבינלאומית הוא עקרון ה-"Kompetenz-Kompetenz", לפיו לבוררים עצמם יש סמכות ראשונית להכריע בשאלת סמכותם-שלהם. כאשר צד טוען כי הסכם הבוררות אינו תקף או אינו חל על הסכסוך, עליו להעלות טענה זו תחילה בפני הבוררים. בית המשפט של מקום מושב הבוררות (the seat of arbitration) הוא הערכאה המוסמכת לבחון את החלטת הבוררים בסוגיה זו, ולא בתי משפט במדינות אחרות.

פסק הדין המנחה בעניין A/S LINAK נ' אלר בע"מ (ת"א 2502-07) מהווה דוגמה קלאסית ליישום עקרונות אלו. במקרה זה, חברה ישראלית (אלר) וחברה דנית (LINAK) הסכימו על תניית בוררות במוסד לבוררות בדנמרק. כאשר LINAK פתחה בהליך בוררות, אלר טענה בפני הבוררים כי תניית הבוררות בוטלה. המוסד לבוררות דן בטענה וקבע כי הוא אכן מוסמך לדון בסכסוך. במקום לערער על החלטה זו בפני בית המשפט הדני המוסמך, בחרה אלר "לשבור את הכלים" ולפתוח בהליך חדש בישראל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה על הסף וקיבל את טענת LINAK בדבר "פורום לא נאות". השופטת קבעה באופן חד-משמעי כי הדרך הנכונה לערער על סמכות הבורר היא בפני בית המשפט במקום מושב הבוררות, קרי דנמרק. נפסק כי: "ככל שבעל דין מתנגד לסמכות הבורר פתוחות בפניו שתי אפשרויות: האחת, לפנות לבית המשפט במקום בו התקיים הליך הבוררות, האפשרות השנייה, להתנגד לאכיפת פסק הבורר בפני בית המשפט בו הוגשה הבקשה לאישור פסק הבורר". בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותה של אלר, וראה בה ניסיון פסול ל-"Forum Shopping", קרי, חיפוש אחר ערכאה שיפוטית נוחה יותר לאחר שההחלטה בפורום המוסכם לא הייתה לרוחה. פסיקה זו מהווה אבן יסוד בכיבוד הנימוס הבינלאומי ובמניעת התערבות של בתי משפט ישראליים בהליכי בוררות המתנהלים בחו"ל.

3. מעמדם של פסקי בוררות זרים בהליכים בישראל

אף אם פסק בוררות זר לא עבר הליך רשמי של אישור ואכיפה בישראל, ייתכן שיהיו לו השלכות משפטיות משמעותיות בהליכים המתנהלים בארץ. פסק הדין בעניין גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd מדגים סוגיה זו היטב. שני פסקי בוררות של ה-ICC חייבו את גד ו-BIP, ביחד ולחוד, לשלם מיליוני דולרים לאיש עסקים איראני. BIP שילמה את מלוא הסכום, ותבעה מגדי השתתפות בחוב. גד טענה, בין היתר, כי לא ניתן להסתמך על פסקי הבוררות הזרים כראיה לחבותה, שכן הם לא אושרו כדין בישראל.

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי ניתן לעשות שימוש בפסקי הבוררות הזרים כראיה להוכחת החוב ששולם. נקבע כי "במקרים כמו המקרה שבפנינו… אין לחסום את דרכו של התובע מלהציג כראיה את פסק הבוררות הזר בהליך המתנהל בינו ובין הנתבע ולאפשר לו לבסס באמצעות אותו הפסק את עילת התביעה". בית המשפט קבע כי פסק הבוררות בעניין הריבית, שגד הייתה צד לו, אף מחייב אותה כמעשה בית-דין ביחסיה עם BIP. פסק דין זה מבהיר כי לפסקי בוררות זרים יש מעמד ראייתי ואף יכול להיות להם תוקף של השתק, גם ללא הליך אישור פורמלי, ובכך הוא מחזק את המעמד והנפקות של הליכי בוררות בינלאומיים.

סיכום

הפסיקה הישראלית מפגינה באופן עקבי גישה תומכת ומעודדת כלפי מוסד הבוררות הבינלאומית. בתי המשפט מכבדים את הסכמות הצדדים ומעכבים הליכים מקומיים, נמנעים מהתערבות בהחלטות סמכות של בוררים היושבים בחו"ל, ומעניקים תוקף ונפקות לפסקי בוררות זרים, גם בהקשרים שאינם הליכי אכיפה ישירים. גישה זו חיונית לביסוס מעמדה של ישראל כמרכז מסחרי בינלאומי אטרקטיבי, ומעניקה ודאות ויציבות לצדדים הפועלים בזירה הגלובלית.

האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.