האם כדאי לתבוע? מדריך אסטרטגי לשקילת תביעת לשון הרע – עו"ד מיכאל דבורין

שמך הטוב הוכפש. פרסום שקרי ופוגעני הופץ אודותיך, וגרם לך עוגמת נפש, בושה ונזק. האינסטינקט הראשון, והמובן, הוא לרוץ לבית המשפט, להגיש תביעת דיבה ולדרוש פיצוי וצדק.

אולם, ההחלטה להגיש תביעת לשון הרע היא אחת ההחלטות האסטרטגיות המורכבות ביותר בעולם המשפט. תביעה כזו אינה רק הליך משפטי; היא מסע אישי וציבורי, רצוף סיכונים וסיכויים. ניצחון אינו מובטח, והדרך אליו עלולה להיות יקרה, ארוכה וחושפנית. מנגד, הימנעות מתביעה עלולה להותיר את הפגיעה ללא מענה ואת השקר ללא תיקון.

אם כן, כיצד מחליטים? מאמר זה, המבוסס על לקחים מעשרות פסקי דין, מציע "מפת דרכים" אסטרטגית, שתסייע לכל מי ששוקל זאת, לבחון את השאלה המכרעת: האם כדאי לתבוע?

שלב 1: הערכה משפטית קרה – האם בכלל יש "קייס"?

לפני ששוקלים את העלויות והתועלות, יש לבחון באופן אובייקטיבי את חוזק התיק המשפטי.

האם הפרסום הוא אכן לשון הרע?

לא כל עלבון או ביקורת מהווים עילה לתביעה. יש לבחון את הפרסום דרך עיניו של "האדם הסביר". האם הוא באמת משפיל ומבזה? בפרשת ע"א 8345/16 רון גואטה נ' הלל מיטלפונקט, בית המשפט קבע כי ביקורת אמנות קטלנית, קשה ככל שתהיה, אינה לשון הרע, משום שהאדם הסביר מבין שזהו חלק לגיטימי מהשיח התרבותי. תביעה על ביקורת כזו, סביר שתידחה.

 מהי הגנתו הצפויה של הנתבע?

יש לנסות "להיכנס לראשו" של הנתבע ולנתח את קווי ההגנה הסבירים שלו.

 האם יטען "אמת בפרסום"?

אם כן, יש לשאול בכנות: האם יש שמץ של אמת בפרסום? בפרשת ת"א 53400-01-20 בדנני נ' בלאום, התובע, מאלף כלבים, תבע על שכינו אותו "שרלטן". הנתבע הוכיח שהתובע אכן משתמש בשיטות אכזריות, והתביעה נדחתה. תביעה על דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי, נידונה לכישלון.

  האם יטען ל"הבעת דעה"?

אם הפרסום עוסק בדמות ציבורית או בנושא פוליטי, סביר שהנתבע יטען להגנת הבעת הדעה. בפרשת ע"א 89/04 שרון נ' בנזימן, בית המשפט קיבל את הטענה שההאשמה הקשה נגד שרון היא "פרשנות" מוגנת. יש להעריך האם הפרסום במקרה שלך הוא עובדה מוחלטת או שניתן למסגר אותו כדעה.

שלב 2: הערכת הנזק והסעד הצפוי – מה ניתן להשיג?

גם אם יש "קייס" חזק, יש לשקול מהו הסעד הריאלי שניתן להשיג.

הסיכון של פיצוי סמלי: פרשת רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר היא תמרור אזהרה בוהק. בן גביר זכה במשפט – בית המשפט קבע כי הכינוי "נאצי" הוא לשון הרע. אך הפיצוי שנפסק לו היה שקל אחד בלבד. הסיבה: התנהלותו של בן גביר עצמו והמוניטין שלו. יש לשאול: האם התנהלותי שלי הייתה ללא רבב? האם "תרמתי" לפרובוקציה? תובע שאינו "נקי כפיים" עלול למצוא עצמו עם ניצחון פירוס.

 הסיכוי לפיצוי משמעותי: מנגד, במקרים של פגיעה קשה וזדונית, בנסיבות מחמירות, בתי המשפט פוסקים סכומים משמעותיים. בפרשת ע"א 3858/20 ברק כהן נ' אלון חמדני, נפסק פיצוי של 150,000 ש"ח. בפרשת ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, נפסק פיצוי של 300,000 ש"ח. הערכה ריאלית של גובה הפיצוי הצפוי היא חיונית לקבלת החלטה מושכלת.

האם המטרה היא כסף או התנצלות?

לעיתים, מטרתו העיקרית של הנפגע אינה פיצוי כספי, אלא קבלת התנצלות פומבית וטיהור שמו. זהו סעד לגיטימי, אך יש לזכור שבית המשפט אינו יכול לכפות על אדם להתנצל בכנות. הוא יכול לחייב בפרסום תיקון או הכחשה, אך לעיתים, ניהול משפט ארוך רק כדי לקבל הכחשה טכנית אינו המהלך המשתלם ביותר.

שלב 3: העלות הנסתרת – המחיר האישי והציבורי של ניהול תביעה

הגשת תביעה אינה כרוכה רק בעלויות כספיות (אגרה, שכר טרחת עורך דין). יש לה מחירים נוספים, "נסתרים", שיש לקחת בחשבון.

 "אפקט סטרייסנד" וחשיפה מוגברת: לעיתים, הגשת תביעת דיבה רק מגבירה את התהודה של הפרסום המקורי. התקשורת מסקרת את התביעה, וההאשמות הפוגעניות, שאולי היו נשכחות, זוכות לחשיפה מחודשת ונרחבת. התובע עלול למצוא את עצמו משיג את התוצאה ההפוכה מזו שרצה. פרשת רע"א 3614/97 דן אבי יצחק נ' חברת החדשות, שבה התובעים ביקשו לאסור פרסום על ההליך המשפטי עצמו, ממחישה את החשש העמוק מתופעה זו.

הפיכת חייך לספר פתוח: כפי שראינו בפרשת בן גביר, מרגע שהגשת תביעה על פגיעה בשמך הטוב, שמך הטוב והתנהלותך הופכים לנושא מרכזי במשפט. הנתבע זכאי לנסות ולהוכיח כי המוניטין שלך לא היה כה נקי מלכתחילה, או שהתנהגותך תרמה לפגיעה. על התובע להיות מוכן לכך שחייו ועברו ייבחנו תחת זכוכית מגדלת באולם בית המשפט.

 המחיר הנפשי והזמן: ניהול משפט הוא תהליך ארוך, מתיש ומלחיץ. הוא דורש השקעה של זמן, אנרגיה ומשאבים נפשיים. על כל תובע פוטנציאלי לשאול את עצמו האם הוא ערוך למסע הזה, שעלול להימשך שנים.

מסקנה: החלטה שקולה ולא אימפולסיבית

ההחלטה אם להגיש תביעת לשון הרע היא החלטה כבדת משקל, שאין לקבלה בעידנא דריתחא. היא דורשת ניתוח קר של הסיכויים והסיכונים, והבנה עמוקה לא רק של החוק, אלא גם של הדינמיקה האנושית והתקשורתית.

לפני שיוצאים לקרב, חיוני לבצע הערכה כנה של חוזק הראיות, של ההגנות הצפויות, של הסעד הריאלי ושל המחירים האישיים הכרוכים בהליך. התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום, שיוכל לספק פרספקטיבה אובייקטיבית ולשרטט תמונה מלאה של שדה הקרב, היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לקבלת ההחלטה הנכונה.

האמור במאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אנשים שנתקלו בבעיה דומה מוזמנים לפנות למשרדנו.