מינוי, התפטרות והחלפת בוררים: הבטחת יציבות ורציפות ההליך – עו"ד מיכאל דבורין

הליך הבוררות תלוי באופן מוחלט בדמותו של הבורר. הצדדים מפקידים בידיו את הסמכות להכריע בסכסוך ביניהם, מתוך אמון בכישוריו, ביושרתו ובמחויבותו להוביל את ההליך לסיומו הצודק והיעיל. אולם, מה קורה כאשר הבורר שמונה אינו יכול או אינו רוצה להמשיך בתפקידו? התפטרות או צורך בהעברת בורר מתפקידו בעיצומו של ההליך עלולים לטלטל את הספינה, לעכב את ההכרעה, לייקר את העלויות ואף לטרפד את הבוררות כולה.

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והפסיקה שפירשה אותו, נדרשו לאתגרים אלה וקבעו מנגנונים שמטרתם להבטיח את יציבות ההליך ורציפותו. מאמר זה יבחן את הדין והפסיקה הנוגעים למינוי בוררים, לנסיבות המצדיקות התפטרות או העברה מתפקיד, ולסמכותו של בית המשפט לכפות על בורר להמשיך בתפקידו או למנות לו חליף. נראה כיצד בתי המשפט מאזנים בין כיבוד רצונו של הבורר לבין חובתו כלפי הצדדים והצורך להבטיח את קיומו התקין של מוסד הבוררות.

1. מינוי הבורר: מהסכמה להתערבות שיפוטית

נקודת המוצא היא שהצדדים הם אלה הבוחרים וממנים את הבורר. אולם, כאשר הם נכשלים להגיע להסכמה, החוק מסמיך את בית המשפט להתערב ולמנות בורר, כדי שלא לסכל את הסכם הבוררות.

בפסק הדין בעניין פאיירפלאי בע"מ נ' Magic Software Enterprises Ltd (ה"ב 51966-12-15), סירבו המשיבות לשתף פעולה במינוי בורר ל"בוררות המשך", בטענה כי תניית הבוררות המקורית פקעה. בית המשפט דחה את הטענה, קבע כי תניית הבוררות שרירה וקיימת, ומינה בורר בעצמו. ההחלטה מדגימה את נכונותו של בית המשפט לאכוף את הסכם הבוררות ולהוציאו מן הכוח אל הפועל, גם כאשר אחד הצדדים מנסה להתחמק ממנו.

2. התפטרות הבורר: זכות או הפרת חובה?

השאלה המורכבת ביותר נוגעת למצב בו הבורר, מיוזמתו, מבקש להתפטר. האם זו זכות מוחלטת, או שמא ישנן נסיבות בהן התפטרותו תיחשב להפרת חובתו כלפי הצדדים?

פסק הדין המעמיק בעניין קאמאו שיווק נעליים בע"מ נ' טל אליק (ה"ב 45529-07-12) עוסק בסוגיה זו חזיתית. במקרה זה, הבורר, שופט בדימוס, הודיע על התפטרותו לאחר שהצד שהפסיד בפסק בוררות חלקי הגיש נגדו בקשת פסלות ו"ניסיון להטיל בבורר דופי אישי". הצד שכנגד פנה לבית המשפט בבקשה לכפות על הבורר להמשיך בתפקידו.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וקבע הלכה תקדימית, לפיה בסמכותו להורות לבורר שהתפטר לשוב לתפקידו. בית המשפט ביסס את החלטתו על חובת הנאמנות של הבורר כלפי הצדדים (סעיף 30 לחוק), וקבע כי התפטרות ללא הצדקה עלולה להיחשב כ"מעילה באמון". השופטת יהודית שבח קבעה נחרצות:

"הבורר אינו חופשי להתפטר מתפקידו כל אימת שמופעל עליו לחץ של אחד הצדדים. אף דרכו של שופט אינה סוגה תדיר בשושנים. אולם לא יעלה על דעתו לרדת מהכס ולהעביר את הדיון למי מעמיתיו. הוא הדין לגבי בוררים: בית המשפט רשאי להורות להם לחזור לכס הבוררות על מנת לסיימה בפסק בוררות".

נפסק כי קבלת ההתפטרות בנסיבות אלה תהווה "מתן פרס לצד שגרם בהתנהגותו להתפטרות", ותפגע אנושות במוסד הבוררות. פסיקה אמיצה זו קובעת כי תפקיד הבורר אינו רק זכות אלא גם חובה, והוא אינו יכול להישמט ממנה בקלות, במיוחד כאשר התפטרותו נובעת מלחצים פסולים של אחד הצדדים.

3. החלפת בורר והמשכיות ההליך

כאשר התפטרותו של הבורר מוצדקת, או כאשר הוא מועבר מתפקידו, החוק מאפשר מינוי בורר חליף כדי להבטיח את המשך ההליך. פסק הדין בעניין גיל רונן נ' אלפגה המרכז הארצי למיזוג אויר בע"מ (ת"א 49737-06-12) מדגים זאת. הבורר התפטר לאחר שהנתבעים סירבו באופן שיטתי למלא אחר החלטותיו, לרבות תשלום שכר טרחתו, ובכך סיכלו את ההליך. בית המש newט קבע כי הנתבעים הם אלה ש"עשו לסיכול הליכי הבוררות". מאחר שהבורר כבר התפטר והביע את חוסר רצונו להמשיך, בית המשפט נמנע מלכפות עליו לחזור, ובמקום זאת, הפעיל את סמכותו ומינה בורר אחר תחתיו, תוך שהוא מחייב את הנתבעים בהוצאות הבורר המתפטר.

החלטה זו מבהירה כי התנהגות חסרת תום לב של צד, המביאה להתפטרות בורר, לא תוביל לסיום הבוררות. בית המשפט יפעל להבטיח את המשכיות ההליך, גם במחיר של החלפת הבורר, וישית את עלויות הסיכול על הצד האחראי לו.

4. מינוי בורר בידי בית המשפט לתביעות קטנות – הסדר ייחודי ומגבלותיו

חוק בתי המשפט קובע הסדר ייחודי להעברת תביעות מבית המשפט לתביעות קטנות לבוררות. הסדר זה, שנועד לשמור על אופיו המהיר והזול של ההליך, כולל מגבלות משמעותיות. פסק הדין בעניין עו"ד יחיאל סלוק נ' יעל ר.ל. (ה"ב 26610-08-13) חושף את הסכנות שבאי-הקפדה על כללים אלה.

במקרה זה, בית המשפט לתביעות קטנות הפנה את הצדדים לבוררת, אך לא וידא כי היא מסכימה לפעול ללא שכר, כדרישת סעיף 65 לחוק בתי המשפט. הבוררת אף החתימה את הצדדים על הסכם שכר טרחה וגבתה מהם תשלום. בית המשפט המחוזי קבע כי ההפניה לבוררות נעשתה בחוסר סמכות, ועל כן "בטל ומבוטל גם פסק הבוררות שניתן במסגרת זו". נפסק כי הסכמת הבורר לפעול ללא שכר היא "תנאי מוקדם" לתוקף המינוי, ובהיעדרו, ההליך כולו בטל. פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה הן לבתי המשפט והן לבוררים הפועלים מכוח הפניה כזו, ומדגיש את החשיבות שבהקפדה על הכללים הייחודיים החלים על בוררות שמקורה בתביעות קטנות.

סיכום

דמותו של הבורר היא ציר מרכזי שעליו סובב הליך הבוררות. הפסיקה הישראלית מכירה בחשיבותו ומעניקה לו כלים וגיבוי, אך בד בבד דורשת ממנו סטנדרטים גבוהים של מחויבות, נאמנות ומקצועיות. בית המשפט לא יהסס להתערב כדי למנות בורר במקום צדדים סרבנים, ואף יבחן את האפשרות לכפות על בורר שהתפטר לשוב לתפקידו, במיוחד כאשר ההתפטרות נגועה בלחץ פסול. במקביל, יקפיד בית המשפט על קיום הוראות החוק הספציפיות החלות על מינוי בוררים בנסיבות מיוחדות. כל זאת, מתוך מטרה אחת: להבטיח שהליך הבוררות, מרגע מינוי הבורר ועד למתן הפסק, יתנהל באופן יציב, רציף והוגן, ויגשים את ייעודו ככלי יעיל ליישוב סכסוכים.

האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעץ משפטי.