העירייה המשיכה להחזיק בנכס שלא כדין, שילמה דמי שכירות זעומים וביצעה בו שינויים נרחבים ללא רשות. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות העירייה: "כפתה את נוכחותה על התובעים בניגוד לרצונם"

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לעיריית ירושלים לפנות עד לחודש נובמבר 2025 בית ספר המאכלס 550 תלמידים במחנה הפליטים שועפאט, ולשלם לבעלי הנכס, משפחת קורדייה, הפרשי דמי שכירות בסך של מיליוני שקלים. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, קובע כי העירייה הפרה באופן יסודי את הסכם השכירות, נשארה בנכס לאחר תום החוזה, ושילמה דמי שכירות הנמוכים משמעותית משווי השוק.

הסכסוך החל לאחר שתם חוזה שכירות בן חמש שנים שנחתם ב-2015, במסגרתו שילמה העירייה 264,000 שקלים בשנה. התובעים, בני משפחת קורדייה, טענו כי במהלך תקופה זו ביצעה העירייה שינויים מהותיים והרס במבנה ללא הסכמתם, אשר כללו הריסת תקרות, קומת ביניים ועמודי בטון.

לאחר תום החוזה בפברואר 2020, המשיכה העירייה להחזיק בנכס תוך מימוש אופציה, אך סירבה לעדכן את דמי השכירות כנדרש בחוזה. שמאי מומחה שמונה מטעם בית המשפט, מר איאד זועבי, קבע כי דמי השכירות הראויים לנכס עומדים על כמיליון שקלים לשנה – פי ארבעה מהסכום ששילמה העירייה. בית המשפט אימץ את עיקרי חוות הדעת וחייב את העירייה לשלם למשפחה 85% מהסכום שקבע המומחה, רטרואקטיבית מחודש מרץ 2020.

בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה. השופטת מאק-קלמנוביץ קבעה כי גם אם מטרת השכירות – הפעלת בית ספר – הינה ראויה, "אין בכך כדי להצדיק שימוש בנכס ללא הסכמת בעליו". עוד צוין כי העירייה פעלה בניגוד לחובותיה כרשות ציבורית כאשר "לא היתה רשאית לפעול על דעת עצמה ולקבוע עובדות בשטח שלא כדין".

בנוסף להפרשי דמי השכירות, חויבה העירייה לשאת בהוצאות המשפט של התובעים ובתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 שקלים.

את התובעים, משפחת קורדייה, ייצג עו"ד מיכאל דבורין.

את הנתבעת, עיריית ירושלים, ייצג עו"ד פיני ויקסלבוים.