השופט קבע כי העמותה הייתה רשאית לדווח על בסיס מזומן וכי פקיד השומה לא הוכיח שהתקבלו דמי שכירות בפועל. עוד נקבע כי רשות המיסים הרחיבה את חזית המחלוקת באופן אסור בשלבים מאוחרים של ההליך

בפסק דין תקדימי, קיבל (26.6.25) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, את ערעורה של עמותת "ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית" נגד פקיד שומה ירושלים, וביטל שומת מס שהוצאה לה לשנים 2014-2017. השופט קבע כי העמותה הייתה רשאית לדווח על הכנסותיה על בסיס מזומן. מאחר שרשות המיסים, לא הצליחה להוכיח כי העמותה קיבלה בפועל את דמי השכירות, נקבע כי לא היה מקום לחייבה במס על הכנסות שטרם נכנסו לקופתה.

הסכסוך המשפטי נסוב סביב ארבעה נכסי הקדש במזרח ירושלים, אותם השכירה העמותה לחברה לתועלת הציבור בשם "בתי ספר אל אימאן". על פי הסכם שנחתם בין הצדדים, דמי השכירות עמדו על מיליון שקלים לשנה. פקיד השומה הוציא לעמותה שומות בצו, בטענה שהיה עליה לדווח על הכנסות אלה על בסיס מצטבר, כלומר, לרשום את ההכנסה מיד עם היווצרות הזכות לקבלה, גם אם הכסף לא שולם בפועל.

מנגד, טענה העמותה כי דיווחה באופן עקבי על בסיס מזומן, שיטה חשבונאית המכירה בהכנסה רק עם קבלתה בפועל. לטענתה, למעט סכום זניח של 85,000 ש"ח בשנת 2015, היא כלל לא קיבלה את דמי השכירות מחברת בתי הספר בשנות המס הרלוונטיות, ולכן לא הייתה חייבת במס עליהם.

השופט דורות קיבל את עמדת המערערת במלואה וקבע כי היא הייתה רשאית לבחור בשיטת הדיווח על בסיס מזומן. הוא ביסס את קביעתו בין היתר על סעיף 8ב' לפקודת מס הכנסה, הקובע כי הכנסות משכירות ימוסו במועד קבלתן בפועל. "מלשון סעיף 8ב' לפקודה עולה בבירור כי אין הבחנה בין הכנסות שנתקבלו מראש לבין הכנסות שלא נתקבלו מראש, והן כולם ייכללו בדוחות של שנת המס שבה נתקבלו בפועל", נכתב בפסק הדין.

בנוסף, מתח השופט ביקורת נוקבת על התנהלות המשיב (פקיד השומה). הוא קבע כי המשיב הרחיב חזית באופן אסור כאשר טען לראשונה, בשלב מאוחר של ההליך, כי קיים חשד שהעמותה קיבלה את דמי השכירות במזומן אך לא דיווחה עליהם. השופט ציין כי טענה כה חמורה, המהווה עבירה פלילית, מחייבת הבאת "ראיות פוזיטיביות" ולא ניתן להסתפק בהעלאת חשדות בעלמא. המשיב הודה בעצמו כי אין בידיו ראיות כאלה.

כמו כן, ביטל השופט את קנס הגירעון שהוטל על העמותה, בקובעו כי היא לא התרשלה בעריכת דוחותיה. "התמונה שמתבררת היא אחרת", סיכם השופט, "המערערת הגישה את דוחותיה על בסיס מזומן; היא הייתה רשאית לעשות כן; לא הוכח כי המערערת קיבלה בפועל את דמי השכירות".

משמעות פסק הדין היא שתשלום המס על דמי השכירות יידחה עד למועד שבו יתקבלו הכספים בפועל אצל העמותה. בית המשפט חייב את המשיב לשאת בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.