פרויקט פיתוח בשמורת עין לבן שהיה אמור להימשך ארבעה חודשים בעלות של כ-3 מיליון ש"ח, נמשך שנתיים והסתיים בסכסוך משפטי. בית המשפט המחוזי בירושלים מתח ביקורת על התנהלות שני הצדדים, קיבל חלקית את תביעת הקבלן, אך חייב אותו בפיצוי על העיכובים.

בסיומה של התדיינות משפטית ממושכת, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים תשלם לחברת "י. שומרוני – חב' להשקעות ובניה בע"מ" סכום של כ-272 אלף ש"ח, וזאת לאחר שהחברה תבעה מהרשות סכום של למעלה מ-4 מיליון ש"ח. התביעה עסקה בפרויקט פיתוח ותשתיות בשמורת עין לבן בירושלים, שהחל ב-2015 והסתבך באופן משמעותי. את חברת שומרוני ייצג עו"ד מיכה בר, ואת רשות הטבע והגנים ייצג עו"ד אילן בר יוסף.

הסכסוך נסוב סביב הסכם שנחתם בין הצדדים ביוני 2015, לאחר שחברת שומרוני זכתה במכרז לביצוע העבודות. על פי ההסכם המקורי, הפרויקט היה אמור להסתיים בתוך 115 ימים, בעלות מוערכת של כ-2.9 מיליון ש"ח. אולם, בפועל, העבודות החלו ביולי 2015 והסתיימו רק לאחר כ-24 חודשים – פי שישה מהזמן המתוכנן.

חברת שומרוני טענה כי במהלך העבודות חלו שינויים תכופים בהיקף הפרויקט, ניתנו הוראות משתנות ונדרשו עבודות חריגות רבות. לטענתה, העלות הכוללת של העבודות שביצעה הגיעה לכ-6.3 מיליון ש"ח, ולכן תבעה מהרשות תשלום נוסף של כ-3.3 מיליון ש"ח על מה שכבר שולם לה, בתוספת הוצאות נלוות וריבית.

מנגד, רשות הטבע והגנים, תאגיד ממשלתי שמימן את הפרויקט באמצעות תקציב מהרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), דחתה את הטענות מכל וכל. הרשות טענה כי הקבלן התנהל בחוסר מקצועיות, העסיק עובדים לא מיומנים, וניסה ליצור חיובים לא אמיתיים ולדרוש תשלום עבור עבודות שלא בוצעו או שבוצעו בעודף. עוד נטען, כי חברת שומרוני העבירה את ביצוע העבודות בפועל לקבלן משנה, חברת "טל חוצבי ירושלים", בניגוד לתנאי ההסכם.

הרשות לא הסתפקה בהגנה והגישה תביעה שכנגד על סך 1.2 מיליון ש"ח. במסגרת זו, דרשה פיצוי מוסכם בסך 1,000 ש"ח לכל יום איחור, שהצטבר לטענתה למאות אלפי שקלים. בנוסף, תבעה הרשות החזרים על עלויות שונות שנשאה בהן, לטענתה, עקב מחדלי הקבלן, כגון רכישת אבנים חיצונית לפרויקט.

בפסק דינו, קבע השופט דוד זילר כי יש לקבל את תביעת הקבלן באופן חלקי בלבד. לאחר בחינה מקיפה של חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט, הועמד הסכום הכולל המגיע לחברת שומרוני על כ-3.54 מיליון ש"ח (כולל תקורה). מאחר שהרשות כבר שילמה לקבלן סכום של כ-3.02 מיליון ש"ח במהלך העבודות, נקבע כי על הרשות לשלם את היתרה בסך של כ-522 אלף ש"ח.

עם זאת, השופט קיבל גם את התביעה שכנגד באופן חלקי. הוא קבע כי על אף שהרשות לא התריעה בזמן אמת על דרישתה לפיצוי מוסכם, לא ניתן להתעלם מההתארכות הניכרת של הפרויקט. לפיכך, חייב את חברת שומרוני בפיצוי מוסכם בסך 250,000 ש"ח בגין 250 ימי איחור.

בסופו של דבר, לאחר קיזוז סכום הפיצוי, חויבה רשות הטבע והגנים לשלם לחברת שומרוני סכום סופי של 272,248 ש"ח. בשל הפער הגדול בין סכום התביעה המקורי לסכום שנפסק, חויבה חברת שומרוני בהוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח.