השופט קבע כי חברת קיו טי סייבר, שיזמה את העסקה, היא שהפרה את ההסכמים והכניסה את כל הצדדים ל"מבוי סתום". היא חויבה בפיצויים של מעל 3.3 מיליון ש"ח ליתר הצדדים ובהוצאות משפט.

בפסק דין שניתן ב-12 באוגוסט 2025, כבוד השופט א' דראל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, הורה על אכיפת שני הסכמי מקרקעין מורכבים תוך מינוי כונס נכסים שיפעל במקום החברה היזמית, קיו טי סייבר בע"מ. זאת, לאחר שנקבע כי החברה, בניהולו של ציון (אוני) אביטל, הפרה את התחייבויותיה וניסתה לרכוש לעצמה נכס יקר ערך מבלי שהיו לה המשאבים לכך, תוך שהיא מסבכת את בעלי הקרקע המקוריים ואת הרוכשת הסופית.

הצדדים יוצגו על ידי עורכי הדין יגל פדידה (נופי מלחה בע"מ) וגיורא דבל (קיו טי סייבר בע"מ, יוסף שעיה ודוד לוי).

תחילת הפרשה ביולי 2021, במערכת הסכמים כפולה ומסועפת. בהסכם הראשון, מכרו בעלי הקרקע, יוסף שעיה ודוד לוי, מחצית מזכויותיהם בחלקה בגוש 30287, המיועדת לבניית 35 יחידות דיור, לחברת קיו טי סייבר תמורת 10 מיליון שקלים "נטו". כמעט במקביל, בהסכם שני, מכרה קיו טי סייבר את רוב השטח שרכשה (ארבעה מתוך חמישה מגרשים) לחברת נופי מלחה בע"מ, תמורת כ-20.16 מיליון שקלים. בפועל, התשלום הראשון ששילמה נופי מלחה לקיו טי סייבר (4 מיליון ש"ח) הוא ששימש את קיו טי סייבר כדי לשלם את המקדמה לבעלים המקוריים (2.5 מיליון ש"ח). השופט דראל כינה מבנה עסקה זה "אנומליה של קניית נדל"ן במחיר כה גבוה ללא הון עצמי" , אשר "היא שהביאה את הצדדים לאן שהגיעו".

זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים, החלו הבעיות לצוץ. תחילה התגלתה טעות בתוכנית בניין ערים שהפחיתה זמנית את מספר יחידות הדיור האפשריות, עיכוב שהבוררות קבעה כי האחריות לו מוטלת על קיו טי סייבר. לאחר מכן, קיו טי סייבר לא עמדה בתשלומים הבאים לבעלי הקרקע, שעיה ולוי, ולא שילמה את המיסים החלים עליה כקונה. במקביל, הוטלו עיקולים על זכויותיה של קיו טי סייבר בנכס בשל חובות שלה לרשות המיסים, שאינם קשורים כלל לעסקה הנוכחית. עיקולים אלו מנעו מנופי מלחה לקבל מימון בנקאי להשלמת העסקה, שכן הבנק דרש נכס "נקי" משעבודים.

בשל אי התשלום, הודיעו שעיה ולוי על ביטול ההסכם הראשון מול קיו טי סייבר ודרשו פיצוי מוסכם. מנגד, חברת נופי מלחה, שכבר השקיעה מיליוני שקלים בעסקה (לרבות תשלום מס שבח עבור שעיה ולוי) , הגישה תביעה לאכיפת שני ההסכמים.

בפסק הדין, קיבל השופט דראל את עמדתה של נופי מלחה במלואה ודחה את טענותיו של אביטל, מנהל קיו טי סייבר, אשר כינה חלקים מההסכם שעליו חתם "הבדיחה של החוזה". השופט קבע כי קיו טי סייבר הפרה באופן יסודי את שני ההסכמים. הוא קבע כי למרות ההפרה כלפי הבעלים המקוריים, אין הם יכולים לבטל את ההסכם, וזאת בשל הזכויות שנוצרו לנופי מלחה כ"צד שלישי" או "מוטב". הסכמתם של שעיה ולוי לרישום הערת אזהרה לטובת נופי מלחה יצרה קשר משפטי ישיר שהופך את זכותה של נופי מלחה לדרוש אכיפה לבלתי הדירה.

לאור זאת, הורה בית המשפט על אכיפת ההסכמים בדרך שנקבעה בהסכם פשרה שהצדדים הגיעו אליו קודם לכן אך לא יושם. ימונה כונס נכסים שיחתום בשם קיו טי סייבר על כל המסמכים הנדרשים. נופי מלחה תעמיד את המימון הנדרש להשלמת העסקה, כולל תשלום יתרת התמורה לבעלים ותשלום חובותיה של קיו טי סייבר לרשויות המס לצורך הסרת העיקולים.

בנוסף לסעד האכיפה, חויבה קיו טי סייבר לשלם פיצויים מוסכמים בסך 1,000,000 ש"ח לשעיה ולוי , ובסך של כ-2.36 מיליון ש"ח לנופי מלחה , וכן הוצאות משפט בסך 100,000 ש"ח לשני הצדדים גם יחד.