נדחה עררם של מיכאל וחנה מלכיאור, שביקשו ליהנות מהטבת מס המיועדת לרוכשי דירה יחידה שתקועים בקבוצת רכישה. בית המשפט קבע כי מנהל מיסוי מקרקעין היה רשאי, ואף מחויב, לתקן טעות שנעשתה בשומה המקורית, גם אם חלפו שנתיים, וזאת כדי לגבות "מס אמת".

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה (2.3.25) את עררם של מיכאל וחנה מלכיאור, וקבעה כי עליהם לשלם מס רכישה מלא בגין דירה שרכשו בירושלים, בסך 388,800 שקלים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט אביגדור דורות, מבהיר את תכליתו של התיקון לחוק המיסוי (תיקון 93) שנועד להקל על חברי קבוצות רכישה שדירתם היחידה התעכבה, וקובע כי הוא אינו חל על מי שבבעלותם דירה נוספת ומבקשים לשפר את תנאי דיורם.

סיפור המעשה החל כאשר בני הזוג מלכיאור, שהיו בעליה של דירה בירושלים ("הדירה הראשונה"), קיבלו מבנם ללא תמורה זכות לדירה בקבוצת רכישה בתל אביב בשנת 2013. בחודש מאי 2018, הם מכרו את דירתם הראשונה, ולמחרת רכשו דירה אחרת בירושלים תמורת 4,860,000 שקלים ("הדירה השלישית"). מאחר שבבעלותם הייתה עדיין הזכות בקבוצת הרכישה, הם שילמו מס רכישה לפי מדרגות של "דירה נוספת".

זמן קצר לאחר מכן, נכנס לתוקף תיקון 93 לחוק מיסוי מקרקעין, שנועד לסייע לרוכשים שזו דירתם היחידה ונרכשה במסגרת קבוצת רכישה שבנייתה מתעכבת, ומאפשר להם לרכוש דירה חלופית בתקופת הביניים וליהנות ממדרגות מס של "דירה יחידה". בעקבות התיקון, פנו העוררים למנהל מיסוי מקרקעין בבקשה לתקן את שומתם, ובקשתם התקבלה תחילה. נקבע כי שומתם תוקפא ותשונה ל"דירה יחידה" לאחר שימכרו את דירתם בקבוצת הרכישה.

אולם, כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2021, חזר בו מנהל מיסוי מקרקעין מהחלטתו. הסיבה: התברר כי בעת שהעוררים רכשו את הזכות בקבוצת הרכישה, הם היו בעלי דירה אחרת ("הדירה הראשונה"), ולכן אינם עומדים בתנאי הבסיסי של תיקון 93, שדורש כי בעת הכניסה לקבוצת הרכישה, הייתה זו דירתם היחידה של הרוכשים.

בני הזוג מלכיאור טענו כי יש לפרש את המונח "דירה יחידה" באופן רחב, כך שיכלול גם "דירה חלופית", וכי החלטת המשיב לתקן את השומה נבעה משיקולים זרים ורצון "להתעמר" בהם לאחר שהפסיד להם בהליך משפטי אחר.

מנגד, טען מנהל מיסוי מקרקעין כי פרשנות העוררים חסרת בסיס לשוני ואינה תואמת את תכלית החוק, שנועד לסייע לחסרי דירה ולא למשפרי דיור. עוד נטען, כי בסמכותו וחובתו לתקן טעות שנפלה בשומה, מכוח סעיף 85 לחוק, על מנת לגבות מס אמת.

השופט דורות קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערר. בפסק הדין נקבע כי לשון החוק ותכליתו ברורות: ההקלה נועדה למצב בו אדם חסר דיור נתקע בקבוצת רכישה, ולא למצב של שיפור דיור, בו לאדם יש קורת גג. "סעיף קבוצת הרכישה אינו מתייחס למצב של שיפור מגורים", נכתב בפסק הדין. בית המשפט קבע כי אין מקום לפרשנות ה"יצירתית" שהציעו העוררים, המתעלמת מלשון החוק ומתכליתו.

באשר לסמכות תיקון השומה, קבע בית המשפט כי המנהל פעל כדין. סעיף 85 לחוק מסמיך אותו לתקן שומה תוך ארבע שנים אם "נתגלתה טעות בשומה", ואין ספק כי בהחלטה הראשונה אכן נפלה טעות. טענת העוררים בדבר הסתמכות נדחתה, בין היתר כיוון שלא הוכיחו כי שינו את מצבם לרעה. לבסוף, הערר נדחה והעוררים חויבו בהוצאות בסך 30,000 שקלים.