השופט רם וינוגרד דחה תביעה להחיות חברה שפורקה לפני 50 שנה, וקבע כי התובע הסתיר עובדות מהותיות ופעל בחוסר תום לב; הרקע: תוכנית להקמת מגדל בן 33 קומות במקום "בניין אמיר" בפינת הרחובות אגרון והמלך ג'ורג'
בפסק דין נוקב, דחה (7.1.25) בית המשפט המחוזי בירושלים תביעה יוצאת דופן של איש העסקים שמואל פיינגולד, שניסה להחיות שתי חברות ישנות במטרה לתבוע בעלות על 81% מהרכוש המשותף בבניין הממוקם באחד המגרשים היקרים ביותר בירושלים – פינת הרחובות אגרון והמלך ג'ורג'. השופט רם וינוגרד מתח ביקורת קשה על התובע, וקבע כי הוא פעל בחוסר תום לב, הסתיר עובדות מהותיות מבית המשפט, והגיש את תביעתו בשיהוי ניכר של 18 שנה.
עניינה של התביעה הוא בקשתו של פיינגולד להחיות את חברת "אמיר מפעלי בנין בע"מ" ואת חברת "ג. פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובניין בע"מ". לטענתו, חברת אמיר, שהקימה את הבניין הקיים, נותרה בעלים של שתי תתי-חלקות – "חדר חשמל" ו"חדר זבל" – שאליהן הוצמדו לכאורה 81% מהרכוש המשותף וזכויות הבנייה במגרש כולו. פיינגולד טען כי רכש בשנת 2006 חלק ממניות אחת החברות, ומכאן זכותו לתבוע את החייאתן כדי לממש את הנכס יקר הערך.
התביעה הוגשה על רקע תוכנית מתקדמת של חברת "ענב יזום-אגרון" להרוס את הבניין בן 7 הקומות ולהקים במקומו מגדל יוקרה בן 33 קומות. השופט וינוגרד ציין כי התביעה הוגשה רק לאחר שהיזם פעל רבות לקידום התוכנית והשקיע בכך משאבים רבים.
בפסק הדין, דחה השופט את התביעה ממספר טעמים מכריעים. ראשית, נקבע כי טענת הבעלות על 81% מהרכוש המשותף מבוססת על רישום שגוי שמקורו ב"טעות סופר" ישנה. השופט קבע כי פיינגולד היה מודע היטב לעובדה זו לכל המאוחר משנת 2008, אך בחר להסתיר זאת ולהציג מצג עובדתי מטעה בפני בית המשפט. התנהלות זו, קבע השופט, עולה כדי חוסר ניקיון כפיים קיצוני השומט את הבסיס מתחת לבקשה לסעד מן היושר.
שנית, מהמסמכים שהוצגו, כולל אלו שהגיש התובע עצמו, עלה כי חברת אמיר לא "נמחקה" מהמרשמים אלא פורקה מרצון והתחסלה סופית כבר בשנת 1973. כל נכסיה חולקו בין בעלי המניות בתחילת שנות ה-70, ולא נותרו בידיה זכויות כלשהן. לפיכך, לא ניתן כלל להחיות חברה שפורקה וחוסלה כחוק.
בנוסף, קבע בית המשפט כי הניסיון המקורי של חברת אמיר להצמיד את הרכוש המשותף ל"חדר חשמל" ו"חדר זבל" היה "תחבולה" משפטית חסרת תוקף. חדרים אלו הם בעצמם חלק מהרכוש המשותף ולא ניתן להצמיד אליהם רכוש משותף אחר.
לאור כל האמור, התביעה נדחתה. התובע, שמואל פיינגולד, אשר ייצג את עצמו, חויב לשאת בהוצאות חברת ענב יזום-אגרון בסך 25,000 שקלים. גם חברת שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ, שהצטרפה לטענות התובע, חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקלים.
