בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה של אדם קשיש לביטול הסכם מכר למשק בגבעת ישעיהו, לאחר שטען כי ההסכם נועד להונות את רשויות המס. השופטת קבעה כי עדותו רצופה סתירות, וכי הטענות הועלו בשיהוי ניכר – למעלה משנה לאחר שהעסקה הושלמה והתמורה שולמה במלואה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (10.2.25) את תביעתו של אליעזר כהן, אשר ביקש להצהיר על בטלות הסכם למכירת משק במושב גבעת ישעיהו לזוג אברהם ומעין אוהנה. בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת חיה זנדברג, נקבע כי כהן לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש כדי לבסס את טענתו המרכזית, לפיה ההסכם שנחתם היה הסכם למראית עין שנועד להונות את רשויות המס.

הסכסוך נסוב סביב הסכם שנחתם ב-5 בינואר 2021, במסגרתו מכר כהן את זכויותיו במשק לבני הזוג אוהנה תמורת 4 מיליון שקלים. ההסכם הוגדר כעסקת "ברוטו", וקבע במפורש כי כהן, המוכר, יישא בכל תשלומי המיסים והחובות החלים על הנכס עד למועד מסירת החזקה. יתרה מכך, בהסכם הודגש כי כהן מודע לכך שהעסקה אינה כדאית עבורו מבחינה כלכלית וכי גובה המיסים אינו ידוע, אך בחר להתקשר בהסכם משיקוליו שלו. החזקה במשק נמסרה לבני הזוג אוהנה באפריל 2021, לאחר ששילמו את מלוא התמורה.

התפנית בעלילה אירעה ביולי 2022, יותר משנה לאחר השלמת העסקה, כאשר התברר כי דרישת התשלום מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) גבוהה משמעותית מההערכות המוקדמות. בעקבות זאת, שלח כהן הודעת ביטול להסכם והגיש את התביעה הנוכחית, בה טען כי ההסכם הכתוב היה פיקטיבי. לטענתו, ההסכמה האמיתית בין הצדדים הייתה לעסקת "נטו", לפיה הוא היה אמור לקבל 4 מיליון שקלים לידיו, ואילו בני הזוג אוהנה היו אמורים לשאת בכל תשלומי החובה, גם אם יחרגו מהתמורה החוזית. עוד טען כי שולמו לו מאות אלפי שקלים "בשחור", במזומן, כחלק מההסכם הנסתר.

מנגד, בני הזוג אוהנה, באמצעות אביו של הנתבע שניהל את המשא ומתן, הכחישו את הטענות מכל וכל. הם טענו כי גרסתו של כהן נולדה אך ורק לאחר שהתברר גובה החוב לרמ"י, וכי ההסכם הכתוב משקף את ההסכמות האמיתיות והיחידות בין הצדדים.

השופטת זנדברג דחתה את טענותיו של כהן וקבעה כי עדותו, כמו גם עדויות עדיו, היו "רוויות סתירות". היא ציינה כי גרסתו של כהן בנוגע לתשלומים נוספים שהובטחו לו נסתרה על ידו בחקירתו הנגדית ואינה מתיישבת עם התנהלותו לאורך התקופה. השופטת הדגישה את השיהוי הניכר בהעלאת הטענות, אשר צפו ועלו רק לאחר שהתבררה עלות המס הגבוהה, מה שתומך בעמדת הנתבעים.

כמו כן, נדחתה טענת העושק שהעלה כהן. השופטת התרשמה כי למרות גילו המתקדם, כהן הוא איש עסקים מנוסה אשר "מבין היטב, היטב כיצד לנהל את ענייניו הכלכליים". צוין כי כהן התקשר בעסקה ביודעין, ואף קיבל המלצות שלא למכור את הנכס, אך בחר לעשות כן מסיבות אישיות, בין היתר כדי לממן רכישת דירות בקפריסין עבור בת זוגו.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. עם זאת, ולפנים משורת הדין, החליטה השופטת שלא לחייב את כהן בהוצאות משפט, וזאת "נוכח חוסר הרווחיות המובהק של העסקה מבחינת כהן, והרווחיות הברורה של העסקה מבחינת אוהנה".