פסק דין חלקי קובע כי חברת "גילת" זכאית למחצית מהכנסות השכירות שקיבלה חברת "מפעלי תחנות" מחברת "סונול", לאחר החזר השקעותיהן. בפסק הדין מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות "מפעלי תחנות", וקבע כי פעלה בחוסר תום לב "מאחורי גבה של התובעת".

לאחר למעלה מעשור של התדיינות משפטית, בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע (25.9.24) במחלוקות המרכזיות בסכסוך הנדל"ן סביב תחנת הדלק הסמוכה לאצטדיון טדי. בפסק דין חלקי שניתן על ידי השופט אלעזר נחלון, נקבעו העקרונות לחלוקת דמי השכירות, בסך של למעלה מ-56 מיליון שקלים, ששולמו על ידי חברת "סונול" לחברת "מפעלי תחנות בע"מ" בין השנים 2009 ל-2022.

פסק הדין קיבל את טענתה המרכזית של התובעת, חברת "גילת, ייזום פרוייקטים בע"מ", כי התגבשה הסכמה בעל פה לחלוקת הרווחים בשווה, לאחר שכל צד יקבל בחזרה את השקעתו בפרויקט.

הסכסוך החל בעקבות שרשרת הסכמים שהתייחסו להקמה והפעלה של תחנת תדלוק על מקרקעין שבחכירת "מפעלי תחנות". בשנת 2004, נחתם הסכם משולש בין "גילת", "מפעלי תחנות" ו"אגד", שלפיו "גילת" תחכור את השטח, תקים ותפעיל בו תחנת דלק. בהמשך, "גילת" התקשרה עם חברת "דור אלון", שאף השתתפה בעלויות הבנייה. אלא שמחלוקות שהתגלעו בין "גילת" ל"מפעלי תחנות" הובילו לכך ש"מפעלי תחנות" כרתה, בשנת 2008, הסכם נפרד עם חברת "סונול" להקמה והפעלת התחנה.

התקשרות זו, שנעשתה "מאחורי גבה של התובעת", כפי שנקבע בהחלטה קודמת בתיק, עמדה בבסיס קביעתו של בית המשפט כי "מפעלי תחנות" פעלה בחוסר תום לב. למרות זאת, הסכם הפשרה שנחתם בשנת 2009 בין כלל הגורמים, כולל "דור אלון", איפשר את כניסת ההסכם עם "סונול" לתוקף , תוך שמירה על טענותיה ההדדיות של "גילת" כלפי "מפעלי תחנות". מאז ועד לסגירת התחנה בנובמבר 2022, "מפעלי תחנות" קיבלה מסונול את מלוא דמי השכירות, אך נמנעה מלהעביר ל"גילת" את חלקה.

בפסק הדין החלקי, השופט נחלון הכריע בכמה מחלוקות כספיות מהותיות שנותרו פתוחות. ראשית, הוא קבע את גובה ההשקעות הישירות של כל צד בפרויקט. על אף שהמומחה מטעם בית המשפט בתחום ראיית החשבון קבע כי השקעותיה המתועדות של "גילת" עומדות על כ-2.55 מיליון שקלים , לעומת הערכת המומחה ההנדסי שעמדה על כ-4.35 מיליון שקלים , החליט השופט להעמיד את השקעתה של "גילת" על סך של 3.2 מיליון שקלים "על דרך האומדן הגלובאלי". השקעותיה של "מפעלי תחנות" הועמדו על הסכום המתועד של כ-6.4 מיליון שקלים.

בנוסף, בית המשפט דחה את טענות שני הצדדים להכרה בהשקעות עקיפות נוספות. נדחתה טענת "גילת" להשקעה חודשית של 10,000 שקלים, שנבעה מהפחתת דמי שכירות ל"דור אלון" בנכס אחר. כמו כן נדחתה טענת "מפעלי תחנות" כי יש לכלול בהשקעותיה תשלומים שוטפים שהעבירה ל"אגד" עבור ויתורה על זכויותיה בשטח. כמו כן, נקבע כי יש לנכות מחלקה של "גילת" סכום הלוואה של כ-3.1 מיליון שקלים, שהועמד לה על ידי חברת האם של "מפעלי תחנות" במסגרת הסכם הפשרה עם "דור אלון".

ההליך טרם הסתיים, ומומחה מטעם בית המשפט יתבקש כעת לערוך את החישוב הסופי של יתרת הכספים המגיעים ל"גילת", וכן להכריע במחלוקת שנותרה לגבי היקף הסכומים שכבר שולמו לה על חשבון החוב. פסק דין משלים יינתן לאחר קבלת חוות דעתו.