בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (5.12.24) את טענותיה של ערבה לחובות חברה בבעלות בעלה לשעבר, וקבע כי גם אם הבנק הפר את חובת היידוע כלפיה, היא לא הוכיחה שנגרם לה נזק. פסק הדין מדגיש כי נכונותה לחתום על מסמכים נוספים לטובת החברה, למרות שהוצג בפניה חוב של למעלה מ-3.5 מיליון שקלים, שומטת את הקרקע תחת טענתה.

בפסק דין שניתן על ידי השופטת מרים אילני מבית המשפט המחוזי בירושלים, חויבה יעל מזרחי לשלם לבנק מזרחי טפחות, סכום של כ-2.6 מיליון שקלים בגין ערבותה לחובות חברה קבלנית שהייתה בבעלות בעלה לשעבר, פנחס מזרחי. התביעה, שהתמקדה בחובותיה של הגב' מזרחי לאחר שהחברה ובעלה לשעבר הגיעו להסדר פשרה עם הבנק ולא עמדו בו, חשפה מערכת יחסים עסקית ומשפחתית מורכבת שהגיעה לפתחו של בית המשפט.

הסכסוך נסוב סביב שני חובות מרכזיים: חוב החברה, שעמד על כ-2.4 מיליון ש"ח , וחוב נוסף בחשבונם המשותף של בני הזוג לשעבר בסך כ-235 אלף ש"ח. מזרחי, העלתה שורה של טענות הגנה במטרה להתנער מערבותה. היא טענה, בין היתר, כי חתימתה על כתב הערבות בסך 4,060,000 ש"ח זויפה , כי לא הוסבר לה על מה היא חותמת , וכי הבנק הפר את חובותיו כלפיה בכך שלא עדכן אותה בזמן אמת על מצבה הכלכלי הקשה של החברה והמשיך להעניק לה הלוואות.

השופטת אילני דחתה את טענת הזיוף מכל וכל, וציינה כי גרסתה של מזרחי השתנתה במהלך ההליך. בתחילה טענה כי אינה זוכרת שחתמה על הסכום הגבוה, אך בחקירתה הנגדית הכחישה כליל את הגעתה לבנק. בית המשפט קבע כי חתימתה דומה לחתימותיה על מסמכים אחרים, וכי בתצהירה הודתה שהגיעה לסניף לחתום על "שטרי הערבות".

נקודת המפנה בפסק הדין הייתה התייחסותה של השופטת לאירוע מכריע שהתרחש ב-12 ביולי 2020. באותו יום, הגיעה מזרחי לבנק כדי לחתום על מסמכים לשעבוד דירתה, במטרה להבטיח אשראי נוסף לחברה. במסגרת זו, היא חתמה על טופס גילוי שבו צוין במפורש כי חוב החברה עומד על 3,541,727 ש"ח וכי "הלקוח אינו עומד בפירעון החיוב הקיים".

השופטת קבעה כי התנהלות זו מערערת את כל קו ההגנה של מזרחי. "אף אילו היה מוכח שהבנק הפר את חובת היידוע", כתבה השופטת, "הנתבעת… לא הוכיחה שנגרם לה נזק בשל אי היידוע הנטען". העובדה שב-12 ביולי 2020, כשהיא מודעת לחוב העצום ולקשיי החברה, היא עדיין הייתה נכונה לסייע בקבלת אשראי נוסף, מוכיחה כי גם אם הייתה מקבלת הודעות קודמות מהבנק, סביר שלא הייתה פועלת אחרת. על פי החוק, יש לפטור ערב מערבותו רק כדי הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן הודעה. במקרה זה, קבע בית המשפט, לא הוכח כל נזק.

בית המשפט גם דחה את טענתה כי יש לראותה כ"ערב יחיד", הנהנה מהגנות מוגברות בחוק. נקבע כי מאחר שהייתה נשואה לבעל השליטה בחברה בעת החתימה, גרה עמו וניהלה עמו משק בית משותף, יש לראותה כ"בעלת עניין" בחברה, ולכן ההגנות המיוחדות אינן חלות עליה.

בסופו של דבר, התביעה התקבלה במלואה. על מזרחי נגזר לשלם לבנק סך של 2,408,827 ש"ח בגין הערבות וסך של 235,100 ש"ח בגין החוב בחשבון המשותף, בצירוף ריבית הסכמית מיום 26 באפריל 2021. בנוסף, היא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ש"ח.