השופט דוד זילר מתח ביקורת על ניסיונותיו של אוחיון לסרבל את ההליך וקבע כי אמנת ניו יורק נועדה לאפשר אכיפה מהירה של פסק הבוררות בישראל, גם ללא קשר ישיר של הצדדים למדינה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל (25.10.24) את בקשתה של חברת הילטון העולמית (Hilton Worldwide Manage Limited) ואישר שני פסקי בוררות חוץ מלונדון, המחייבים את איש העסקים ובעל הדרכון הצרפתי, מר מישל אוחיון, לשלם להילטון סכום המוערך בכ-99 מיליון שקלים. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתו של אוחיון לסילוק התביעה על הסף, הורה על מחיקת כתב ההגנה, התביעה שכנגד וההודעה לצד שלישי שהגיש, וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 117,000 ש"ח ובנוסף החזר הוצאות בסך 148,303 ש"ח.
הסכסוך החל לאחר הליך בוררות ממושך שארך למעלה מ-20 חודשים והתנהל במוסד הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) בלונדון. פסקי הבוררות, שניתנו בספטמבר ובדצמבר 2022, חייבו את אוחיון לשלם להילטון סכומים משמעותיים. לאחר שאוחיון לא שילם את חובו, פתחה הילטון בהליכי אכיפה בצרפת, מקום מושבו, אך ללא הצלחה משמעותית. בעקבות גילוי כי לאוחיון יש נכסים בישראל, פנתה הילטון לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לאשר את פסקי הבוררות הזרים. יצוין כי הרקע לסכסוך שהתברר בבוררות נגע למלון הדירות ודירות המגורים "וולדורף אסטוריה" בירושלים.
בתגובה לבקשת האישור, נקט אוחיון בשורה של מהלכים משפטיים, לרבות הגשת "בקשה לסילוק על הסף", "כתב הגנה", "כתב תביעה שכנגד" ואף "הודעה לצד שלישי". בפסק דינו, מתח השופט זילר ביקורת נוקבת על התנהלות זו, וקבע כי היא יצרה "רושם כי המשיב מכוון לסרבול מכוון של ההליך".
השופט זילר ביסס את החלטתו על הוראות "אמנת ניו יורק", המסדירה הכרה ואכיפה של פסקי בוררות זרים. הוא הדגיש כי מטרת האמנה היא ליצור הליך מהיר ויעיל לאכיפת פסקי בוררות, וכי על צד המתנגד לאישור להוכיח אחת מחמש עילות מוגדרות ומצומצמות. במקרה זה, אוחיון כלל לא טען לקיומה של עילה כזו, ואף לא הגיש התנגדות לגופו של עניין במועד הקבוע בחוק.
בית המשפט דחה את טענותיו הפרוצדורליות של אוחיון, ובהן הטענה לחוסר סמכות של בית המשפט בישראל לדון בתיק. השופט קבע כי "אמנת ניו יורק נועדה לאפשר בדיוק את שעשתה המבקשת, דהיינו: לפנות לממש פסק בוררות שניתן בכל מדינה שהאמנה חלה לגביה, וזאת אף אם הליך הבוררות לא נוהל באותה מדינה, או בעלי הדין אינם קשורים למדינה בה מתבקש מימוש הפסק". העובדה שהסכסוך המקורי נגע לנכס בירושלים רק חיזקה את הזיקה לישראל.
כמו כן, נדחתה טענתו של אוחיון כי לא ניתן לאשר את הפסק בישראל במקביל להליכים המתנהלים בצרפת , והשופט קבע כי האמנה מאפשרת נקיטה מקבילה של הליכי אכיפה במספר מדינות. לאור כל האמור, קיבל בית המשפט את בקשת הילטון במלואה, ואישר את פסקי הבוררות, אשר דינם כעת כדין פסק דין של בית משפט ישראלי.
