קרב המיליונים בין החברים הטובים לשעבר: תביעת הענק נדחתה ברובה, הנתבע ישלם מאות אלפי שקלים בלבד

בית המשפט דחה תביעה להשבת 11 מיליון שקל בגין רכישת קרקע ברחובות, על אף שמצא את גרסת התובע אמינה, וזאת בשל התיישנות; טענות הנתבע כי הוא סובל מדמנציה ואינו כשיר להעיד נדחו, והתביעה שכנגד שהגיש נדחתה גם היא.

בפסק דין דרמטי שניתן (15.9.24) בבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיע לסיומו סכסוך עסקי ואישי מורכב בין שני חברים קרובים לשעבר, יצחק עמרם איפרגן וז'ררד מאיר ברנס. השופט א' דראל דחה את מרבית תביעתו של איפרגן, שעמדה על סך של כ-11.7 מיליון שקלים, אך קיבל את גרסתו העובדתית ודחה את התביעה שכנגד שהגיש נגדו ברנס. בסופו של יום, חויב ברנס לשלם לאיפרגן 381,282 שקלים בלבד, בגין החזר תשלום מס רכישה.

הפרשה, שהתנהלה בערכאות משפטיות שונות במשך למעלה מעשור, סבבה סביב מניותיה של חברת ב.ס.א. ברכה בע"מ, שבבעלותה נכס מקרקעין יקר ערך ברחובות המיועד לבניית עשרות דירות. מערכת היחסים בין איפרגן לברנס, שתוארה כחברות אמיצה "כמו אחים", עלתה על שרטון והובילה למאבק משפטי מר.

לטענת איפרגן, הוא רכש את מניות החברה בשנת 2007 מכספו האישי , אך בשל חשש מנושים בצרפת, רשם אותן על שמו של חברו ברנס, מתוך אמון מוחלט בו. כשהיחסים התערערו, סירב ברנס להשיב לו את המניות. לאחר שהליך קודם בו ביקש איפרגן להצהיר על בעלותו במניות נדחה, הוא הגיש את התביעה הנוכחית, בדרישה להשבת הכספים שהשקיע ברכישה.

מנגד, ברנס טען כי הוא הבעלים החוקי של המניות. לגרסתו, הוא זה שהעביר לאיפרגן את הכספים לרכישה, ואיפרגן פעל כשליחו ונציגו בלבד. ברנס אף הגיש תביעה שכנגד בסך 3.35 מיליון שקלים, על בסיס שיק שקיבל מאיפרגן.

אחד מרגעי השיא במשפט היה סירובו של ברנס להעיד, בטענה כי הוא סובל מדמנציה מתקדמת ואינו כשיר לכך. בתגובה, שכר איפרגן חוקר פרטי שהציג לבית המשפט סרטונים בהם נראה ברנס מתנהל באופן עצמאי, הולך, משוחח ואף חוצה כביש ללא עזרה. בעקבות ממצאים אלו, קבע המומחה מטעם איפרגן, פרופ' זוהר ארגוב, כי "מר ברנס הוא מתחזה מבחינה רפואית". השופט דראל אימץ מסקנה זו וקבע כי הימנעותו של ברנס מלהעיד פועלת לחובתו.

בפסק הדין, קבע השופט כי הוא מקבל את גרסתו העובדתית של איפרגן, לפיה הכספים לרכישת הקרקע היו שלו. למרות זאת, התביעה להשבת הכספים נדחתה משתי סיבות משפטיות עיקריות: התיישנות, שכן התשלומים בוצעו בשנים 2007-2008 , ו"השתק עילה", מכיוון שהסוגיה המרכזית כבר נדונה והוכרעה בהליך המשפטי הקודם בין הצדדים. עם זאת, התביעה להחזר מס הרכישה, ששולם ב-2014, התקבלה.

במקביל, דחה השופט את התביעה שכנגד של ברנס. נקבע כי השיק שעליו התבססה התביעה היה "שיק ביטחון" שניתן על תנאי – העברת המקרקעין לאיפרגן. מאחר שהתנאי לא קוים, לא קמה עילה לתבוע על פי השטר. בסופו של דבר, לאחר שנים של מאבקים, שני הצדדים יצאו מההליך כשמרבית תביעותיהם נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.