בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בקשה לביטול פסק בוררות בסכסוך קבלני, לאחר שקבע כי הבורר לא נימק את החלטתו כנדרש. השופטת עינת אבמן-מולר מתחה ביקורת על כך שלא ניתן להבין כיצד הגיע הבורר לסכומים שפסק, והורתה לו לנמק את החלטתו ואף לשנותה במידת הצורך.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל (1.12.24) בקשה שהגישה חברת "גואד אלרגבי לקבלנות וסחר 2014 בע"מ", וביטל פסק בוררות שניתן בסכסוך בינה לבין חברת "אבן הבונים 1984 בע"מ". הפרשה, שעסקה בסכסוך כספי בין שתי חברות קבלניות, הגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר שהחברה המבקשת טענה לפגמים חמורים בהליך הבוררות ובפסק שניתן.

תחילתו של הסיפור בהסכם קבלנות משנה שנחתם ביוני 2021 בין שתי החברות לביצוע עבודות בנייה בפרויקט ברחוב משמר הגבול בירושלים. בשלב מסוים התגלע סכסוך בין הצדדים, שהוביל לעזיבתה של חברת "גואד אלרגבי" את אתר הבנייה. בעקבות זאת, חתמו מנהלי החברות, מר ג'ואד רג'בי ומר ראיד אבו אלתין, על הסכם הפסקת עבודה, במסגרתו הוסכם על מינוי "בורר הנדסי" שיכריע במחלוקות הכספיות שנותרו.

המהנדס חדר שקיראת מונה כבורר, וב-19 בספטמבר 2023, לאחר מספר פגישות, הוא נתן את החלטתו. בפסק הבוררות נקבע כי על מר אלתין לשלם למר רג'בי סכום של 500,000 ש"ח, שממנו ינוכה סך של 290,000 ש"ח ששולם כבר, כך שהיתרה לתשלום עמדה על 210,000 ש"ח.

אלא שחברת "גואד אלרגבי" לא השלימה עם הפסק. בבקשה שהגישה לבית המשפט, טענה החברה, בין היתר, כי הבורר כלל לא נימק את החלטתו ולא ניתן להבין כיצד הגיע לסכומים שקבע. עוד נטען כי הבורר לא הכריע בכל הסוגיות שהועברו להכרעתו ולא דן בטענותיהם הכספיות של הצדדים. בנוסף, ביקשה החברה להעביר את הבורר מתפקידו בטענה כי אינו ראוי עוד לאמון הצדדים.

השופטת אבמן-מולר דחתה את הטענה לפסלות הבורר וקבעה כי הטענות נגד התנהלותו אינן מגיעות כדי חשש ממשי למשוא פנים. עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה המרכזית בנוגע להיעדר ההנמקה. בפסק הדין נקבע כי ברירת המחדל בחוק הבוררות היא חובת הנמקה, ובהסכם בין הצדדים לא הייתה כל הסכמה לוותר עליה.

בחינת פסק הבוררות העלתה כי הוא אכן אינו עומד בחובה זו. "כפי שניתן להיווכח פסק הבוררות אינו מושתת על קביעת ממצאים והסקת מסקנות," כתבה השופטת. "אין הוא מפרט חישובים כלשהם שעל בסיסם הגיע הבורר למסקנתו הסופית… ואין בו נימוקים כלשהם מהם ניתן ללמוד מהם הנושאים שעמדו להכרעתו… וכיצד הגיע למסקנה אליה הגיע". השופטת הוסיפה כי "בהיעדר הנמקה לא ניתן לדעת אם הבורר הכריע בכלל הסוגיות שנמסרו להכרעתו".

לאור קביעות אלו, החליט בית המשפט לבטל את פסק הבוררות במתכונתו הנוכחית ולהשיב את הדיון לבורר. על הבורר הוטל לנמק את קביעותיו תוך התייחסות לראיות ולחישובים שהוצגו בפניו. באופן חריג, השופטת אף ציינה כי אם הבורר ימצא, במהלך כתיבת הנימוקים, כי עליו להגיע למסקנה שונה מזו המקורית, הוא רשאי לשנות את קביעתו הסופית. לבסוף, חויבה המשיבה, חברת "אבן הבונים 1984 בע"מ", לשאת בהוצאות המבקשת בסך 7,500 ש"ח.