ביהמ"ש דחה תביעת ענק של משקיעים נגד רוכשים בפרויקט הנדל"ן שקרס ברחוב דוד ילין בירושלים

השופטת שושנה ליבוביץ קבעה כי אף שהרוכשים התנהלו באופן בעייתי כשהתעלמו מהערות אזהרה, הם אינם אחראים לקריסת הפרויקט, שכשל עוד לפני כניסתם לתמונה. התובעים חויבו בהוצאות משפט של 60,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (18.8.24) תביעה שהגישו שלושה משקיעים נגד קבוצת רוכשים בפרויקט בנייה ברחוב דוד ילין 31-33 בירושלים, אשר הסתבך וכשל לפני שנים רבות. בפסק דין מפורט, קבעה השופטת שושנה ליבוביץ כי לא הוכח קשר סיבתי בין התנהלות הרוכשים לבין הנזק שנגרם למשקיעים, וזאת למרות שמתחה ביקורת על כך שהרוכשים התעלמו מהערות אזהרה שנרשמו על הנכס לטובת המשקיעים.

הפרשה, שהולידה הליכים משפטיים רבים , החלה כאשר היזמים, עקיבא הלפרין וחברת סופט לנד השקעות בע"מ, גייסו הלוואה בסך כולל של למעלה מ-1.8 מיליון ש"ח מהתובעים, אריאל ורעות דורפמן ועו"ד יצחק מירון, לצורך רכישת המקרקעין והקמת פרויקט מגורים. בתמורה, הובטחו לתובעים דירות בפרויקט או החזר ההלוואה בתוספת ריבית גבוהה. להבטחת כספם, נרשמו לטובתם הערות אזהרה במרשם המקרקעין, שאחת מהן נועדה למנוע ביצוע עסקאות בנכס ללא הסכמתם.

כאשר היזמים נקלעו לקשיים כלכליים, הם מכרו חלק מזכויות הבנייה בפרויקט לנתבעים – קבוצת רוכשים פרטיים – וזאת מבלי לקבל את הסכמת התובעים וחרף הערות האזהרה. בסופו של דבר, הפרויקט קרס לחלוטין, חברת היזמות נכנסה להליכי פירוק, והכספים שהושקעו בו ירדו לטמיון. התובעים הצליחו, בהליך נפרד, לממש את הנכס באמצעות כונס נכסים ולקבל בחזרה את קרן השקעתם.

בתביעה הנוכחית, טענו התובעים כי הרוכשים הם האחראים הישירים לכישלון הסופי של הפרויקט. לטענתם, הרוכשים הפרו את חובותיהם כשהתעלמו מזכויותיהם המובטחות, ניהלו את הפרויקט ברשלנות, ואף גרמו להפרת החוזה המקורי בין המשקיעים ליזמים.

מנגד, הנתבעים, טענו כי הם עצמם נפלו קורבן למצגי שווא של היזמים. הם טענו כי נכנסו לפרויקט שהיה כבר על סף קריסה, וכי הכספים שהזרימו שימשו בפועל לכיסוי חובות קודמים. לטענתם, הם מעולם לא התחייבו לקחת על עצמם את חובות היזמים כלפי התובעים.

השופטת ליבוביץ קיבלה את עמדת הנתבעים וקבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהפרויקט היה קם ומתממש אלמלא התנהלות הרוכשים. בפסק הדין צוין כי "האינדיקציות מורות כי הכשל הבסיסי של הפרויקט היה עמוק מכך" ושהוא לא התקדם עוד לפני שהנתבעים נכנסו לתמונה. עוד קבעה השופטת כי לא הוכחה התחייבות חוזית, ישירה או משתמעת, של הנתבעים להשלים את הפרויקט עבור התובעים.

לצד דחיית התביעה, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הנתבעים וציינה כי "פעלו בניגוד לדין" כאשר רשמו הערות אזהרה לטובתם חרף ההערה הקודמת שאסרה על כך. עם זאת, היא קבעה כי אין בתוצאת פסק הדין כדי לכרסם בכוחן של הערות אזהרה, שכן הבטוחה המרכזית של התובעים אכן מומשה והם קיבלו את כספי הקרן בחזרה.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 60,000 ש"ח.