בית המשפט המחוזי הכיר חלקית בהוצאות "חשבוניות זרות" אך קבע: הרווח הגולמי יחושב לפי 27%
השופט אביגדור דורות קיבל באופן חלקי את ערעורם של איש העסקים אמיר יהושוע וחברת ג.ש.ר שבבעלותו וקבע כי יש להכיר בחלק מההוצאות שהוצאו באמצעות חשבוניות פיקטיביות. עם זאת, דחה בית המשפט חלקים אחרים בערעור וחייב את המערערים בהוצאות.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק ב-2 בנובמבר 2023, בסוגיה מורכבת של קיזוז חשבוניות פיקטיביות והכרה בהוצאות לצורכי מס. פסק הדין ניתן על ידי השופט אביגדור דורות, שקיבל באופן חלקי את ערעורם של אמיר יהושע וחברת "ג.ש.ר חפירה וחציבה בע"מ" על שומות מס הכנסה שהוצאו להם.
הפרשה החלה בחקירה שנפתחה בשנת 2013 נגד יהושע והחברה, בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות. בעקבות החקירה, הוגש כתב אישום והמערערים הורשעו בעבירות מס, לאחר שהודו בשימוש ב-60 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-25.3 מיליון שקלים בין השנים 2008-2012. על יהושע נגזרו עונשי מאסר וקנס כספי, ועל החברה הוטל קנס של מיליון שקלים.
במישור האזרחי, פקיד השומה סירב להכיר בהוצאות שנכללו בחשבוניות הפיקטיביות, בטענה שהמערערת לא הוכיחה כי הכספים אכן שימשו לייצור הכנסתה. בנוסף, פקיד השומה קבע כי הסכומים שצוינו בחשבוניות הגיעו לידיו של יהושע באופן אישי ומהווים הכנסה ממשכורת שיש למסות.
מנגד, טענו המערערים כי לא מדובר בחשבוניות פיקטיביות לחלוטין, אלא ב"חשבוניות זרות" המשקפות הוצאות אמיתיות שהוצאו בפועל. לטענתם, הם נאלצו להשתמש בחשבוניות אלו בשל אופי העיסוק בענף עבודות העפר, הנשלט על ידי גורמים שאינם מוציאים חשבוניות מסודרות. הם טענו כי פקיד השומה היה צריך לבחון את היקף ההוצאות הסבירות של החברה בהשוואה לחברות דומות בענף.
השופט דורות קיבל את הערעור באופן חלקי. הוא קבע כי עמדת פקיד השומה, שפסלה את מלוא ההוצאות בחשבוניות, אינה סבירה. זאת, לאור העדויות שהצביעו על כך שהחשבוניות כללו גם מרכיב של הוצאה אמיתית. מנגד, דחה השופט את גרסת המערערים במלואה, וקבע כי הם לא הצליחו להוכיח שהסכומים במלואם אכן הוצאו בפועל.
בפסיקתו, הסתמך השופט על חוות דעת של מומחה מטעם המדינה, שקבעה כי שיעור הרווח הגולמי בפרויקט הדגל של החברה עמד על כ-27.3%. לאור זאת, הורה השופט לפקיד השומה לתקן את השומות כך ששיעור הרווח הגולמי של החברה בשנים 2008-2012 לא יעלה על 27% לשנה. משמעות ההחלטה היא הכרה חלקית בהוצאות, אשר תקטין את חבות המס של החברה.
בהתאמה, הורה בית המשפט על הקטנת סכומי ההכנסה שנזקפו אישית לאמיר יהושע. עם זאת, נדחו טענותיו של יהושע בנוגע לחיובו במס על יתרת חובה בסך 2.3 מיליון שקלים בספרי החברה, וכן על סך של 460,000 שקלים במזומן שנתפסו בכספת בביתו. כמו כן, נדחה ערעור החברה בנוגע לשנת 2013, ונקבע כי תשלום מס תשומות בגין חשבוניות שקוזזו שלא כדין אינו מהווה הוצאה מוכרת.
בסיום פסק הדין, ולאור התוצאה המעורבת, חייב השופט את המערערים בתשלום הוצאות משפט בסך 9,000 שקלים.
