מאבק על עתיד "מטעי גבעון": ביהמ"ש חייב את היישוב עפרה בשקיפות מול חקלאי, אך דחה את רוב תביעותיו

פסק דין חלקי בתביעת החקלאי אברהם קינד קובע כי היישוב עפרה ימסור לו כל מידע עתידי בנוגע לשינוי ייעוד הקרקע, מחשש לפגיעה בזכויותיו הכספיות. עם זאת, דרישותיו של קינד להיות שותף בקבלת ההחלטות, לבטל החלטות עבר ולהרוס מבנים – נדחו.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לאחרונה בתביעה שהגיש החקלאי אברהם קינד נגד אגודת היישוב עפרה, וקבע כי על אף שרוב דרישותיו של קינד נדחות, על היישוב לנהוג בשקיפות מלאה כלפיו בכל הנוגע לתהליכים עתידיים של שינוי ייעוד קרקע במתחם "מטעי גבעון". פסק הדין, שניתן ב-17 באוקטובר 2023 על ידי השופטת מרים אילני, מנסה לאזן בין זכויותיו העתידיות של החקלאי לפיצויים לבין סמכויות הניהול של היישוב.

הסכסוך נסוב סביב הסכם פשרה שנחתם בשנת 2017 וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם, קינד וחמישה מגדלים נוספים העבירו את "זכות העיבוד" שלהם בשטח חקלאי של כ-200 דונם, המכונה "מטעי גבעון", לידי אגודת עפרה. בתמורה, שמרו המגדלים על זכותם לקבל פיצוי כספי עתידי כאשר ייעוד הקרקע ישונה, למשל לבנייה למגורים. סעיף מהותי בהסכם קבע כי עפרה מתחייבת לשמור על המטעים "כמטע מעובד נטוע וירוק", בין היתר כדי להבטיח שערך הקרקע, ובהתאם גובה הפיצוי העתידי, לא ייפגע.

בתביעתו, שהוגשה במאי 2020 טען קינד כי עפרה מפרה את ההסכם. לטענתו, היישוב מבצע עבודות עפר ובנייה בשטח, מונע ממנו מידע קריטי לגבי תהליכי תכנון ושינוי ייעוד, ומדיר אותו מקבלת ההחלטות. קינד חשש כי פעולות אלו פוגעות בסטטוס "הירוק" של המטעים ובכך עלולות להפחית משמעותית את הפיצוי שיקבל בבוא היום. הוא דרש, בין היתר, לקבל את כל מסמכי התכנון, להיות שותף בכל פגישה, לאסור על קבלת החלטות בלעדיו ואף להרוס מבנים שלטענתו נבנו בניגוד להסכם.

מנגד, אגודת עפרה, הכחישה את הטענות וטענה כי היא עומדת בהתחייבויותיה לשמור על המטעים מעובדים וירוקים. עוד נטען כי הסכם הפשרה עצמו קובע מנגנון פיקוח באמצעות ועדות משותפות, ואין לתובע זכות פיקוח אישית ועצמאית.

בפסק דינה, קיבלה השופטת אילני את התביעה באופן חלקי בלבד. היא קבעה כי קינד לא הוכיח שעפרה הפרה את חובתה לשמור על המטעים "ירוקים" בהתאם לדרישות הגורמים המיישבים. דרישתו להרוס מבנים נדחתה, בין היתר מכיוון שהסעד לא נכלל בכתב התביעה המקורי ועלול היה לפגוע בצדדים שלישיים. גם דרישתו להיות שותף בקבלת ההחלטות נדחתה, בנימוק שההסכם מסדיר זאת דרך ועדות.

עם זאת, השופטת מצאה כי הוועדות המשותפות שהיו אמורות לפקח על הנעשה אינן פעילות כיום. לאור זאת, ועל מנת להגן על האינטרס הכלכלי של קינד, הורתה השופטת לעפרה להעביר לו מעתה ואילך כל מסמך שיופק או יתקבל בנוגע לשינוי ייעוד המטעים. בנוסף, חויבה עפרה ליידע את קינד מראש על כל פעילות חדשה שאינה חקלאית המתוכננת בשטח, כל עוד הוועדות אינן מתפקדות. קביעה משמעותית נוספת היא שעפרה תהיה מנועה מלטעון להתיישנות אם בעתיד יתבע אותה קינד על נזקים שנגרמו לזכות הפיצוי שלו כתוצאה מפעולות שנעשו עד למתן פסק הדין. לאור התוצאה המעורבת, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.