סאגה משפטית של עשור ברמת רזיאל: ביהמ"ש קבע כי בני הזוג גרנות יוכלו להמשיך לגור בנחלתם, אך חברותם באגודה תיבחן מחדש
השופט אריה רומנוב ביטל את החלטת האסיפה הכללית שדחתה את קבלתם של בני הזוג לאגודה, וקבע כי החלטה 970 של רמ"י מאפשרת להם להחזיק בנחלה גם ללא חברות. ברקע: סכסוך שכנים מר שהצית עשרות הליכים משפטיים.
בפסק דין שניתן ב-31 באוגוסט 2023, שם בית המשפט המחוזי בירושלים קץ, לפחות זמנית, לסכסוך ארוך ומר שניהלו בני הזוג איירין ויוסף גרנות מול האגודה השיתופית של מושב רמת רזיאל. השופט אריה רומנוב קבע כי החלטת האסיפה הכללית של המושב משנת 2013, שדחתה את קבלתם של בני הזוג גרנות כחברים באגודה, מבוטלת בשל פגם בעיתוי כינוסה, והורה על קיום הצבעה חוזרת בתוך תשעה חודשים. עם זאת, הכרעה דרמטית לא פחות בפסק הדין קובעת כי גם אם חברותם תידחה בשנית, בני הזוג לא ייאלצו למכור את נחלתם ולעזוב את המושב, וזאת בהתבסס על מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
הפרשה החלה בסוף שנת 2007, כאשר בני הזוג גרנות, שעשו את דרכם מארצות הברית לישראל, רכשו את נחלה 55 במושב. במקביל, הם פנו לוועד האגודה בבקשה להתקבל כחברים, עברו בהצלחה מכון אבחון, וועד האגודה אישר את מועמדותם. בהתאם לנוהג שהיה קיים במושב, האגודה נתנה את הסכמתה להעברת הזכויות בנחלה על שמם של גרנות ברמ"י, והם קיבלו חזקה על הנכס בסוף 2008.
אולם, מה שהיה אמור להיות הליך קליטה שגרתי, הפך לסכסוך קשה שכלל, לדברי באי כוחם של גרנות, לא פחות מ-37 הליכים משפטיים. קו פרשת המים, לטענת גרנות, היה סכסוך גבולות שפרץ בינם לבין שכנם, חבר ותיק וחבר ועד באגודה. סכסוך זה הידרדר במהירות למאבק כולל, כאשר כל צד מאשים את משנהו בהתנהגות בריונית, מתעמרת וחסרת תום לב.
הסכסוך הגיע לשיאו כאשר ביולי 2013, כארבע וחצי שנים לאחר שגרנות נכנסו לנחלתם, כינסה האגודה אסיפה כללית לדון בקבלתם לחברות. האסיפה החליטה ברוב מוחץ של 38 מתנגדים מול תומך אחד, שלא לקבל את בני הזוג כחברים. בעקבות ההחלטה, דרשה האגודה מגרנות למכור את נחלתם ולעזוב את המושב.
בפסק דינו, דחה השופט רומנוב את טענתם המרכזית של גרנות, לפיה יש לראות בהם חברים באגודה עוד טרם כינוס האסיפה, בין היתר מכיוון שבמסגרת הליך משפטי אחר הם עצמם טענו כי אינם חברים. עם זאת, השופט מצא פגם משמעותי בעצם כינוס האסיפה. הוא קבע כי זימון האסיפה נעשה "בבהילות כה רבה, במובן מסוים בעידנא דריתחא", על רקע הסכסוך המר, והיה על האגודה לנהוג באיפוק רב יותר.
הנקודה המכריעה ביותר לעתידם של בני הזוג במושב היא קביעתו של השופט כי החלטה 970 של מועצת מקרקעי ישראל חלה על עניינם. החלטה זו מפרידה בין הזכות הקניינית בנחלה לבין החברות באגודה השיתופית. מכיוון שהאגודה כבר אישרה את העברת הזכויות על שמם ברמ"י, קבע בית המשפט כי לא ניתן לחייבם למכור את ביתם, גם אם האסיפה הכללית תחליט בשנית שלא לקבלם כחברים.