נדחתה תביעת המוכר לביטול הסכם המכר: בית המשפט קבע כי המסמך המרכזי בתיק זויף
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את תביעתו של סמיר דעיס לביטול הסכם למכירת מקרקעין בשועפאט וקיבל את תביעתה של חברת "הרופאים הערביים סנטר בע"מ" לאכיפת ההסכם. השופט קבע כי המסמך המרכזי עליו הסתמך התובע, המעיד לכאורה על מחיר עסקה גבוה יותר, הינו מזויף.
פסק דין שניתן ב-16 ביוני 2023 על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט א' דראל, שם קץ למחלוקת משפטית סביב עסקת מקרקעין בשכונת שועפאט בירושלים. בפסק הדין נדחתה תביעתו של סמיר דעיס, אשר ביקש להצהיר על בטלותו של הסכם מכר מקרקעין, ובמקביל התקבלה תביעתה של חברת "הרופאים הערביים סנטר בע"מ" לאכיפת אותו ההסכם.
הפרשה החלה עם חתימת הסכם מכר ב-6 באוגוסט 2017, לפיו מכר דעיס לנתבעת מקרקעין בשטח של כ-1,000 מ"ר, הכוללים בניין המושכר לעסקים ולמגורים, תמורת סכום של 1,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכסוך פרץ בין הצדדים לאחר שלטענת דעיס, ההסכם שנחתם לא שיקף את העסקה האמיתית. לטענתו, הרוכש האמיתי היה השיח' מחמד אבו חדיר, אימאם מסגד בשועפאט, והמחיר המוסכם עמד על 1,500,000 דולר , ולא 1,000,000 ש"ח כפי שנרשם. דעיס טען כי רישום סכום נמוך יותר ורישום הנתבעת כרוכשת נעשו לבקשת אבו חדיר, במטרה להפחית את תשלומי המס. כראיה מרכזית לטענותיו, הציג דעיס מסמך שלטענתו נחתם על ידי אבו חדיר, המאשר את פרטי העסקה הנטענים על ידו.
מנגד, הנתבעת, טענה כי הסכם המכר משקף נאמנה את הסכמות הצדדים,וכי המסמך שהציג התובע הוא מזויף. התובע הוסיף לטענותיו כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילמו את מלוא התמורה ולא שילמו את המסים החלים על העסקה.
במרכז פסק הדין עמדה הכרעתו של השופט דראל בשאלת האותנטיות של המסמך ובשאלת שווי המקרקעין. לצורך כך, נבחנו חוות דעת של מומחים משני הצדדים. השופט דראל העדיף באופן מובהק את חוות דעתה של גב' סימה אנקונה, מומחית לכתב יד מטעם הנתבעים, על פני חוות דעתו של מר דני קדם, הגרפולוג מטעם התובע. השופט ציין כי מומחיותה וניסיונה של גב' אנקונה עדיפים, וכי בחוות דעתו של מר קדם נמצאו קשיים ופערים שלא ניתן להם הסבר מניח את הדעת. לאור זאת, קבע השופט כי המסמך שעליו נסמכה התביעה הוא מזויף.
גם בסוגיית שווי המקרקעין, העדיף בית המשפט את חוות דעתו של השמאי יריב סיקרון מטעם הנתבעים, שהעריך את שווי הנכס ב-1,420,000 ש"ח , על פני חוות דעתו של השמאי מחמד קיימרי מטעם התובע, שהעריך את השווי ב-3,800,000 ש"ח. השופט קבע כי חוות דעתו של סיקרון תואמת יותר את מצב הנכס, תוך שהיא לוקחת בחשבון סכסוכי בעלות קודמים וקשיים נוספים.
בנוסף, מתח השופט ביקורת על התנהלותו של התובע, אשר המתין שנה וחצי בטרם הגיש את תביעתו, וזאת רק לאחר שהנתבעת תבעה אותו בגין טעות סופר שנפלה במסמכי העסקה.
לאור כל האמור, דחה בית המשפט את תביעתו של דעיס לביטול ההסכם וקיבל את תביעת הנתבעת לאכיפתו. בית המשפט הורה על תיקון טעות הסופר במסמכי העסקה, וקבע כי על התובע לחתום על המסמכים המתוקנים בתוך 30 יום. כמו כן, חויב התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.
ת"א 65052-02-19, ת"א 28316-09-19
