סכסוך במסעדת "בקשיש": בעל מניות יפוצה בכ-64,000 שקלים על ידי שותפיו לשעבר
בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע במחלוקת כספית מורכבת בין מייסדי מסעדה בשוק מחנה יהודה. השופטת מרים אילני קבעה כי על שני הנתבעים לפצות את התובע, לאחר שהוסכם על פרישתו מהשותפות. פסק הדין חשף התנהלות פיננסית לקויה של הנתבעים, אך קבע כי זו נבעה מחוסר ניסיון ולא מכוונת זדון.
פסק דין שניתן ב-23 באוגוסט 2023 על ידי השופטת מרים אילני מבית המשפט המחוזי בירושלים, סיים סכסוך עסקי בין שלושת בעלי המניות של חברת "בקשיש בע"מ", שהפעילה מסעדה. התובע, אורי חזן, יקבל משני שותפיו לשעבר, רון ישראל בן יאיר ויקיר סויסה, סכום של 64,020 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 שקלים.
הפרשה החלה כאשר חזן הגיש תביעה נגד שותפיו, בה ביקש מבית המשפט להורות להם לרכוש את חלקו בחברה (שליש מהמניות). הסכסוך נסוב, בין היתר, סביב טענותיו של חזן כי הנתבעים הפרו את הסכם המייסדים ולא העמידו את ההון שהתחייבו לו, בעוד הוא השקיע כ-192 אלף שקלים. עוד טען חזן כי הנתבעים משכו רווחים מהמסעדה לכיסם הפרטי מבלי לשתפו.
במהלך דיון שנערך בינואר 2018, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה חזן יפרוש לאלתר מהחברה ויותיר את הבעלות בידי הנתבעים. נקבע כי רואה חשבון יבחן את מצב הנכסים וההתחייבויות של החברה ב"יום הפירוד", ועל בסיס דוח זה יכריע בית המשפט אם על הנתבעים לשלם לחזן, או להיפך.
רואה החשבון דניאל אביעד, מטעם התובע, הגיש חוות דעת שקבעה כי על הנתבעים לשלם לחזן כ-118 אלף שקלים, לאחר שקלול השקעתו של חזן אל מול גירעון החברה. מנגד, הנתבעים טענו כי השקיעו בחברה סכומים גדולים בהרבה מאלו שהופיעו ברישומים הרשמיים, וכי שילמו חובות של החברה שנוצרו לפני פרישתו של חזן. חוות הדעת מטעמם נפסלה, מכיוון שהמומחה לא התייצב לחקירה בבית המשפט.
בפסק הדין המפורט, ניתחה השופטת אילני את טענות הצדדים וביצעה התחשבנות מדוקדקת. היא קיבלה חלק מטענות הנתבעים בנוגע להשקעות נוספות שלא תועדו, והוסיפה לסך השקעותיהם עשרות אלפי שקלים. במקביל, הכירה השופטת גם בתשלומים שביצע חזן לכיסוי חובות ישנים של החברה.
נקודה משמעותית בפסק הדין הייתה התייחסות לחוב דמי שכירות, שבמסגרתו קוזז שווי הציוד שהושאר בנכס. השופטת קבעה כי יש לזקוף לזכותו של חזן שליש משווי הציוד, בסך של כ-46 אלף שקלים. לאחר שקלול כלל הנכסים וההתחייבויות המעודכנים, קבעה השופטת כי הגירעון הכולל של החברה עמד על 736,373 שקלים.
בסיכומו של דבר, קבעה השופטת כי לאחר קיזוז חלקו של חזן בגירעון (כשליש) מסך השקעותיו המוכרות, על הנתבעים לשלם לו ביחד ולחוד 64,020 שקלים.
השופטת אילני ציינה בסיום פסק הדין כי התרשמה שכישלון המסעדה לא נבע מניסיון הונאה, אלא מחוסר ניסיון עסקי של הנתבעים, שהתבטא בתיעוד לקוי של ההכנסות וההוצאות. "בנסיבות אלו", כתבה, "היה על הנתבעים לנהוג בשקיפות מרבית… זאת הם לא עשו, ואין להם להלין אלא על עצמם".
