תביעת המיליונים נדחתה: בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי נסחט

בפסק דין חריף, קבע השופט אברהם רובין כי הסכם הלוואה על סך 300,000 דולר "חסר כל היגיון כלכלי" וכי גרסתו של הנתבע, לפיה אולץ לחתום על ההסכם תחת איומים, "מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת". התובעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעה בסך 3,720,000 ש"ח שהגישה סבאח זקריא אלבזלמיט נגד חסן סעיד אלקאסס, בעל חנות בגדים בעיר. פסק הדין, שניתן ב-16 באוגוסט 2023 על ידי השופט אברהם רובין, חושף מסכת אירועים מורכבת שכללה טענות לסחיטה, איומים ומעורבות של עבריינים מוכרים.

התביעה התבססה על הסכם הלוואה, לפיו אלבזלמיט הלוותה לאלקאסס סכום של 300,000 דולר. לטענתה, אלקאסס לא החזיר דבר מההלוואה, ולכן דרשה את הקרן בתוספת קנס פיגורים בסך 1,000 דולר לכל יום איחור, וכן שליש מהכנסות חנותו של אלקאסס במשך ארבע שנים.

מנגד, אלקאסס טען כי כלל אינו מכיר את התובעת ומעולם לא קיבל ממנה הלוואה. גרסתו, שהתפתחה במהלך ההליך, חשפה סיפור יוצא דופן. בתחילה טען כי פרע את החוב, אך בהמשך הציג תמונה קשה לפיה נפל קורבן לסחיטה מצד גרושה של התובעת, שריצה בעבר עונשי מאסר.

לטענת אלקאסס, הפרשה החלה כאשר שיקים שמסר במסגרת עסקה לרכישת חנותו הגיעו לידי ווזווז. ווזווז, כך נטען, איים על אלקאסס ועל משפחתו, דרש ממנו 300,000 דולר, ושלח "בריונים" להטריד את עובדי ולקוחות החנות. בלית ברירה, ומחשש כבד לחייו ולעסקיו, הסכים אלקאסס לחתום על "הסכם ההלוואה" הפיקטיבי, שהוכן מראש והובא לחנותו על ידי ווזווז ועורך הדין חאלד אשקר. למעשה, החתימה על ההסכם הייתה הדרך היחידה להשיב לידיו את השיקים שווזווז החזיק. אלקאסס טען כי שילם לווזווז סכומים המגיעים לכ-2.2 מיליון שקלים לאורך השנים.

השופט רובין קיבל את גרסתו של הנתבע וקבע כי היא מהימנה, למרות שהייתה "גרסה כבושה" שנחשפה רק בשלב מתקדם של ההליך. השופט מצא פגמים ותמיהות רבות בגרסת התובעת ובהסכם ההלוואה עצמו. בין היתר, ציין השופט כי ההסכם "חסר כל היגיון כלכלי", שכן ההלוואה ניתנה ללא ריבית כלל. כמו כן, תנאי הקנס שנקבעו בהסכם תוארו כ"דרקוניים" ומתיישבים היטב עם טענת הכפייה.

בנוסף, בית המשפט הטיל ספק ביכולתה הכלכלית של התובעת להעמיד הלוואה בסכום כה גבוה במזומן, כפי שטענה. השופט התרשם כי התובעת היא "אשה פשוטה שאיננה בקיאה כלל בפרטי 'עסקת ההלוואה'", בניגוד לתיאורה בכתב התביעה כ"אשת עסקים ממולחת".

עדותו של הגרוש, תוארה כבלתי מהימנה, והשופט קבע כי בניגוד להכחשתו, הוא היה מעורב בעסקת ההלוואה. "העולה מהמקובץ הוא", סיכם השופט רובין, "שהנתבע הצליח להוכיח כי הסכם ההלוואה הנטען חסר כל היגיון כלכלי וכי תנאיו גרועים במידה יוצאת דופן… גרסת הנתבע לאירועים משכנעת יותר מגרסת התובעת, ועל כן דין התביעה להידחות".

אלקאסס הגיש גם תביעה שכנגד נגד התובעת ונגד ווזווז, אך זו נדחתה בהסכמתו לאחר שנפתחו הליכי פשיטת רגל נגד ווזווז. התובעת חויבה לשלם לאלקאסס שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח.