המחוזי אישר: תביעתו של איש החינוך נגד בוגרת המוסד שטענה כי תקף אותה מינית תמשיך להתנהל בדלתיים סגורות

השופט אלי ברנד דחה את בקשת האישה לבטל את איסור הפרסום על ההליך, וקבע כי הנזק שעלול להיגרם לאיש החינוך מחשיפת ההליך עלול להיות "גדול מאוד ובלתי הפיך". עם זאת, הדגיש השופט כי איסור הפרסום הוא זמני, וניתן יהיה לדון בו מחדש בתום המשפט.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע בהחלטה שניתנה ב-20 באוגוסט 2025, כי תביעת לשון הרע שהגיש איש חינוך מוכר נגד בוגרת המוסד החינוכי שבראשו עמד תמשיך להתנהל תחת איסור פרסום עד למתן פסק דין סופי. השופט אלי ברנד דחה בקשת רשות ערעור שהגישה האישה, על החלטת בית משפט השלום, ובכך הותיר על כנו את החיסיון על ההליכים.

הפרשה החלה בתביעה שהגיש איש החינוך באוקטובר 2024 בסך 300,000 ש"ח נגד האישה. בתביעתו טען כי היא הפיצה נגדו פרסומי לשון הרע שקריים, בהם ייחסה לו עבירות מין חמורות, כולל אונס, שביצע בה לכאורה בהיותה תלמידה קטינה במוסד שניהל. איש החינוך טען כי הדברים הופצו בפני גורמי תקשורת, במשטרה ובשיחות אישיות. במסגרת ההליך, ביקש לאסור את פרסום הדיונים בטענה שחשיפת הטענות השקריות, לשיטתו, תגרום לו "פגיעה נוספת וחמורה בשמו הטוב".

האישה, כיום מרצה בנושאי טראומה ומיניות מוגנת, התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי חסיון הדיונים מהווה סטייה חריגה מעיקרון פומביות הדיון וכי ישנו אינטרס ציבורי משמעותי בחשיפת המקרה, שעשוי לעודד נפגעות נוספות להתלונן. עוד טענה כי איש החינוך הוא אישיות ציבורית ובעל מעמד המאפשר לו להגן על עצמו בתקשורת.

בית משפט השלום קיבל את בקשת איש החינוך והורה על איסור פרסום זמני. בהחלטתו נקבע כי חשיפת ההליך, הכולל האשמות חמורות ביותר שטרם הוכחו, עלולה לגרום לתובע "נזק תדמיתי… גדול לאין שיעור מהפיצוי שיוכל לקבל" , וכי מדובר בנזק שעלול להיות בלתי הפיך. עוד ציין בית המשפט כי התובע אינו דמות ציבורית מובהקת כיום, ולכן יש לייחס משקל רב יותר לזכותו לפרטיות ולשם טוב.

השופט ברנד, בהחלטתו לדחות את הערעור, אימץ את הנמקת הערכאה הנמוכה יותר. הוא הדגיש כי הפגיעה בעקרון פומביות הדיון היא זמנית בלבד, וכי בסיום ההליך תוכל האישה לבקש מחדש את הסרת החיסיון. השופט קבע כי בנסיבות המקרה, בהן מתפרסמים חשדות לפגיעות מיניות מהחמורות ביותר נגד אדם בעל מעמד, הדבר מהווה "נזק נוסף", גם אם חלק מהטענות פורסמו בעבר. "העובדה שמתנהל הליך משפטי ביחס למקרה זה עשויה בהחלט להעניק לדברים יתר עניין ציבורי וכפועל יוצא מכך יתר פרסום", כתב השופט.

השופט דחה גם את טענת האישה כי איסור הפרסום יקשה עליה לממן את הגנתה באמצעות מימון המונים, וציין כי טענה זו לא הועלתה בבית משפט השלום ולא נתמכה בתצהיר.

רע"א 45697-05-25