המחוזי דחה תביעת אישה לאכיפת הסכם לרכישת בית בקרני שומרון לאחר גירושיה: "לא פעלה כנדרש כדי לקדם את עניינה"
השופט גיא שני קבע כי האישה לא הודיעה במועד ובאופן ברור על רצונה לממש את הסכם המכר לבדה לאחר שבעלה-לשעבר פתח בהליכי גירושין; הוא דחה את טענותיה לקנוניה והשית עליה הוצאות משפט.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה תביעה שהגישה אישה לאכיפת הסכם מכר לרכישת בית בקרני שומרון, לאחר שהתגרשה מבעלה, עמו חתמה במקור על ההסכם. בפסק דין שניתן ב-25 באוגוסט 2025, קבע השופט גיא שני כי התובעת, ליטל גולן יצחקוב, לא ביססה את זכאותה לסעד האכיפה, לאחר שלא פעלה באופן נחרץ ובזמן סביר כדי לממש את זכותה לרכוש את הנכס לבדה, ודחה את טענותיה לקנוניה שנרקמה נגדה.
הפרשה החלה במרץ 2019, כאשר גולן יצחקוב ובעלה דאז, עדיאל גולן, חתמו על מערכת הסכמים מורכבת עם בעלי הבית, גרשון וחגית ארלן. בשל אילוצי מס של המוכרים, נחתם הסכם שכירות לשנה עם אופציה לשלוש שנים, ובמקביל נספחים שגיבשו התחייבות למכירת הבית לזוג בתום "תקופת המתנה" של שלוש שנים, תמורת 1,025,000 שקלים. הוסכם כי בני הזוג יוכלו לשפץ את הנכס ולהוסיף לו קומה, ודמי השכירות ייחשבו כתשלום על חשבון התמורה.
הסכסוך פרץ בינואר 2022, חודשיים בלבד לפני תום תקופת ההמתנה, כאשר הבעל, עדיאל גולן, פתח בהליך גירושין והודיע לבעלי הבית כי הוא ואשתו לא יממשו את אופציית הרכישה. בעלי הבית שלחו הודעה לתובעת ב-5 במרץ 2022, בה אישרו כי ההתקשרות ביניהם בטלה וביקשו ממנה לפנות את הנכס.
התובעת לא הגיבה להודעה זו וגם לא למכתב נוסף שנשלח אליה בחודש אפריל. רק באמצע חודש מאי יצרה קשר עם המוכרים בפגישה לילית מוקלטת, בה הביעה רצון להמשיך לשכור את הנכס ו"אולי" לרכוש אותו לבדה, אך לא הציגה עמדה נחרצת או יכולת כלכלית ברורה. לבסוף, ביוני 2022, מכרו בני הזוג ארלן את הבית לדוד גולן, בן זוגה של גילה גולן, אמו של הבעל לשעבר.
השופט שני ניתח את התנהלות התובעת וקבע כי היא "לא פעלה כנדרש כדי לקדם את עניינה-שלה וכדי להעמיד את הצד השני לחוזה בפני תמונה בהירה לאן מועדות פניה". הוא ציין כי מכוח עקרון תום הלב, היה עליה ליידע את המוכרים בתוך זמן סביר על רצונה לרכוש את הבית לבדה, במיוחד לאחר הודעת בעלה-לשעבר ופניותיהם החוזרות ונשנות של המוכרים. "התובעת שמרה על שתיקה", כתב השופט, "לא גמלה בליבה החלטה לרכוש את הבית לבד".
בית המשפט דחה גם את טענת הקנוניה וקבע כי לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לכך שהמוכרים חברו לבעלה לשעבר של התובעת ולמשפחתו כדי לנשל אותה מזכויותיה. השופט התרשם כי המוכרים ביקשו "לצאת מהסיטואציה בשלום" ולמכור את הנכס ללא עיכובים נוספים, לאחר שהבינו שהעסקה המקורית לא תמומש.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, והשופט חייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 שקלים לנתבעים.
ת"א 13605-09-22