המחוזי: חברה זרה בעלת נציגות בישראל לא תוכל להתחמק מדיון בטענה פורמלית
השופט גלעד לובינסקי זיו דחה את בקשתן של שתי חברות טורקיות לבטל את ההמצאה של כתבי תביעה שבוצעה להן באמצעות נציגתן הישראלית, וקבע כי קשר עסקי ארוך ואינטנסיבי מכונן "נוכחות קונסטרוקטיבית" המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל.
החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שניתנה ב-4 בספטמבר 2025, קובעת כי חברות זרות המנהלות פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות נציג מקומי, לא תוכלנה לחמוק מהתדיינות משפטית בארץ בטענה כי מסמכים משפטיים לא הומצאו להן כדין במדינת האם שלהן. השופט גלעד לובינסקי זיו דחה את בקשתן של החברות הטורקיות Organik Kimya ו-Orgachem Kimya, וקבע כי ההמצאה שבוצעה להן באמצעות חברת "ר. הדס בע"מ", נציגתן הישראלית, הייתה חוקית ותקינה.
תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישה רשת מלונות ישרוטל נגד חברת תרמוקיר, יצרנית חומרי בנייה. בתביעה, שעמדה על סך של כ-11.2 מיליון שקלים, נטען כי כשל בחומרי האיטום של תרמוקיר גרם להתנתקות אריחי פסיפס בבריכת מלון "ישרוטל אגמים" באילת. תרמוקיר, מצידה, טענה כי הכשל נבע מחומר גלם פגום שרכשה מחברת אורגכם הטורקית, ושלחה הודעת צד שלישי הן לאורגכם והן לחברת האם שלה, אורגניק. במקביל, התנהל הליך נוסף בו תבעה תרמוקיר את אורגכם ואת חברת הביטוח שלה, "ביטוח חקלאי", על סך של כ-25.3 מיליון שקלים.
שתי החברות הטורקיות, המהוות יחד קונצרן בינלאומי לכימיקלים ופולימרים, הגישו בקשה דחופה לבית המשפט בטענה כי מעולם לא בוצעה להן "המצאה כדין" של כתבי התביעה. לטענתן, כחברות זרות הרשומות בטורקיה, היה על תרמוקיר לבצע את ההמצאה מחוץ לתחום שיפוטה של ישראל, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ולאמנת האג. הן טענו כי חברת הדס הישראלית, שקיבלה עבורן את המסמכים, אינה מורשית לכך, ואף הציגו הסכם משנת 2006 שלכאורה אוסר על הדס לקבל עבורן מסמכים משפטיים.
השופט לובינסקי זיו דחה את טענות החברות הזרות מכל וכל, וביסס את החלטתו על ניתוח מעמיק של מערכת היחסים העסקית בין החברות הטורקיות לנציגתן הישראלית, הדס. בפסק הדין נקבע כי על מנת להחיל את סמכותו של בית המשפט על נתבע זר באמצעות נציגו בישראל, יש לבחון שלושה תנאים מצטברים: טיב הקשר, משכו ותחום הקשר.
מהראיות שהוצגו, לרבות תצהירה של מנכ"לית הדס, גב' נירה טבריה-הדס, ותצהירו של מנכ"ל תרמוקיר, מר אלי כהן, עלה כי הקשר בין הצדדים היה "קבוע ומתמשך" והחל עוד בשנת 2006. חברת הדס לא הייתה רק צינור להעברת הזמנות, אלא שימשה כנציגה אקטיבית "בחזית" מול הלקוחות הישראלים. היא ניהלה משא ומתן על תנאים מסחריים , תיאמה פגישות בחו"ל , הייתה צד למזכר הבנות , ואף הייתה מעורבת באופן אינטנסיבי בטיפול בתלונות שהובילו להליכים המשפטיים. השופט קבע כי מכלול הפעולות מוביל למסקנה "ברורה ומתחייבת" כי הדס מהווה נציגה של החברות הזרות בישראל.
עוד נקבע כי התביעה נוגעת "לאותו עניין" שלגביו שימשה הדס כנציגה – שיווק חומר הגלם הספציפי העומד בלב התביעה. באשר לטענה על קיום הסכם האוסר על הדס לקבל מסמכים, ציין השופט כי החברות הטורקיות נמנעו באופן תמוה מלהציג את ההסכם, ומשכך קמה חזקה שהצגתו לא הייתה מועילה להן.
לאור כל האמור, הבקשות נדחו והשופט קבע כי ההמצאות בוצעו כדין. על החברות הזרות הושתו הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח לטובת תרמוקיר ו-7,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות הנוספות, ישרוטל וביטוח חקלאי.
ת"א 4226-01-24
