פסק דין חריף: זוג קשישים שניסה לבטל מכירת דירה ותבע את כלתו עורכת הדין, חויב לשלם 160,000 ש"ח הוצאות משפט

השופטת יסכה רוטנברג דחתה על הסף את כל טענות הזוג, קבעה כי גרסתם "לא עקבית, לא משכנעת, ורצופת סתירות", ומתחה ביקורת נוקבת על ההאשמות שהטיחו בכלתם, אשר ייצגה אותם בעסקה ללא תמורה ופעלה במסירות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה תביעה של זוג קשישים, שמואל ואסתר סורול, לביטול הסכם למכירת ביתם בלוד. בפסק דין חריף ויוצא דופן, קבעה השופטת יסכה רוטנברג כי טענות התובעים מופרכות, וכי הגישו את התביעה רק משום שהתחרטו על העסקה. התובעים חויבו לשלם לרוכשת הדירה ולכלתם, ששימשה כעורכת דינם בעסקה ונתבעה על ידם, הוצאות משפט בסך 160,000 ש"ח. פסק הדין ניתן ב-19 באוגוסט 2025.

תחילת הפרשה בשנת 2018, כאשר בני הזוג סורול החליטו למכור את ביתם בלוד במטרה לעבור להתגורר בסמוך לבנם במודיעין. לשם כך, הם פנו לכלתם וביקשו שתייצג אותם בעסקה ללא שכר. לאחר משא ומתן, נחתם ב-31 באוקטובר 2021 הסכם מכר עם הרוכשת, יוספי ענבר ברוליאנט, על סך 2,600,000 ש"ח.

כשנה לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שכבר החל הליך להסדרת חריגות בנייה בנכס כחלק מההסכם, הודיעו התובעים כי הם חוזרים בהם מהעסקה והגישו תביעה לביטול החוזה. בתביעתם טענו בני הזוג שורה ארוכה של טענות משפטיות, בהן היעדר גמירת דעת, טעות, הטעיה, עושק, חוזה בלתי חוקי ועוד. טענתם המרכזית הייתה כי כלתם, הונתה אותה, החתימה אותם על מסמכים שלא הבינו ותוך ניצול מצבם וגילם. אחת הטענות המרכזיות בכתב התביעה הייתה כי הם "לא יודעים היטב קרוא וכתוב".

השופטת רוטנברג דחתה את כל טענותיהם של התובעים וקבעה כי הן חסרות כל בסיס. היא מתחה ביקורת חריפה על טענתם כי אינם יודעים קרוא וכתוב, וציינה כי בחקירתו הנגדית הודה התובע בעצמו כי הוא מנהל סופרמרקט קרוב ל-40 שנה, עורך הזמנות, ומתנהל מול ספקים ורואי חשבון. "אין מאום בתמונה אותה ניסו התובעים להציג בתביעתם, כאילו מדובר באנשים חולים ומוחלשים, או כי אין בידם להבין את העסקה שבה התקשרו", כתבה השופטת.

עוד קבע פסק הדין כי גרסת הנתבעות, הייתה אמינה ונתמכה בראיות. השופטת הדגישה כי התובעים התקשרו בעסקה "מרצונם החופשי ובלא שהופעל עליהם לחץ כלשהו" , וכי הסיבה היחידה לתביעה היא חרטה.

בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על עצם הגשת התביעה נגד הכלה,  "לא מצאתי מאומה בטענות החמורות מאוד שהתובעים הטיחו בכלתם", כתבה השופטת, "אשר על לא עוול בכפה מצאה עצמה נתבעת אך בשל כך שהתובעים נמלכו בדעתם… ואך מאחר שהיא הטיבה להבהיר לתובעים את מצבם המשפטי, ואת הכלל הבסיסי הקובע כי הסכמים יש לכבד".

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. השופטת רוטנברג קבעה כי "אין יסוד לטענות התובעים, אין עילה לביטול עסקת המכר, אין אלא להצר על שהתובעים בחרו לנהל הליך זה עד תום".

ת"א 34872-11-22