פשרה בייצוגית נגד DHL: תפצה לקוחות שחויבו במע"מ שלא כדין ב-750 אלף שקל

חברת השילוח כללה את עלות ההובלה במחיר המוצר בחבילות שערכן נמוך מ-75 דולר, ובכך גרמה לחיוב שגוי במס. בית המשפט אישר הסדר פשרה, אך קיצץ משמעותית בשכר טרחת עורכי הדין ומתח ביקורת על התנהלות התובעת המקורית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת השילוח DHL ישראל, שבמסגרתו תשלם החברה פיצוי כולל של 1.16 מיליון שקל. מתוך סכום זה, 750 אלף שקל יועברו לקרן ייעודית לפיצוי צרכנים, לאחר שהתברר כי החברה חייבה לקוחות בתשלום מע"מ על חבילות שערכן נמוך מ-75 דולר, בניגוד לחוק. פסק הדין ניתן ב-18 באוגוסט 2025 על ידי השופט שמואל בורנשטין.

הפרשה החלה בנובמבר 2020, עם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי קרן בן גל. בבקשה נטען כי DHL נהגה לכלול את עלות השילוח במחיר המוצר בעת הצהרתו למכס. כתוצאה מכך, שווי החבילות חצה באופן מלאכותי את רף 75 הדולרים, הפטור ממס ביבוא אישי, וגרם לכך שהלקוחות חויבו בתשלום מע"מ ובעלויות נוספות הכרוכות בשחרור משלוחים מהמכס שלא לצורך. 

מנגד, חברת DHL טענה כי לא מדובר במדיניות מכוונת, אלא ב"תקלה נקודתית" שנבעה מהצגה שגויה של נתונים בשטר המטען על ידי הספקים בחו"ל. עוד טענה החברה כי לתובעת המקורית, קרן בן גל, אין עילה אישית לתביעה, מכיוון שהיא קניינית וסטייליסטית המייבאת פריטים לצרכי עבודתה ולא לשימוש אישי כנדרש בחוק. בעקבות טענה זו, צורפה תובעת נוספת, מורן וינריך, להליך.

לאחר משא ומתן ובהמלצת בית המשפט, מונה מומחה חיצוני שבחן את היקף הנזק. חוות דעתו העמידה את היקף הפגיעה הכספית בטווח שבין כ-644 אלף שקל ל-1.74 מיליון שקל. נתונים אלו היוו בסיס להסדר הפשרה, שגובש בדצמבר 2024.

במסגרת הפשרה, התחייבה DHL, מלבד הפיצוי הכספי, ליישם הסדרה עתידית למניעת הישנות התקלה. החברה הקימה צוות ייעודי לבחינת שטרי מטען, חידדה נהלים והחלה לפנות באופן יזום לספקים המציגים נתונים באופן שגוי כדי להסביר להם את דרישות החוק בישראל.

עם זאת, השופט בורנשטין לא אישר את ההסדר כפי שהוגש, והתערב באופן חריג בגובה שכר הטרחה שעליו הסכימו הצדדים. במקור, הומלץ על שכר טרחה של 337,500 שקל בתוספת מע"מ, סכום שכלל 150,000 שקל כבונוס על "ההסדרה העתידית". השופט קבע כי סכום זה, המהווה כ-47% מסכום הפיצוי לקבוצה, הוא "בלתי פרופורציונאלי באופן מובהק". הוא קיצץ את שכר הטרחה לסך של 187,500 שקל (25% מהפיצוי) והורה כי 150,000 השקלים הנותרים יועברו גם הם לקרן הפיצויים לטובת הציבור.

בנוסף, השופט מתח ביקורת על כך שהתובעת המקורית לא ציינה בבקשתה כי ייבאה את הטובין כחלק מעיסוקה, עובדה שהטילה ספק בעילת התביעה האישית שלה. לאור זאת, ובהתחשב במשאבים שהושקעו על ידי בית המשפט בהליך, דחה השופט גם את בקשת הצדדים לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

הפיצוי לחברי הקבוצה לא יחולק באופן ישיר, וזאת בשל הקושי באיתור כל הלקוחות שנפגעו והסכומים הנמוכים יחסית לכל לקוח. במקום זאת, הסכום הכולל יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים בתובענות ייצוגיות.

ת"צ 60988-11-20