השופט דוד זילר קבע כי הבורר פעל שלא כדין כשפסק פיצוי על "מטריה קבלנית" שלא נתבעה כלל, והורה להחזיר את הסוגייה לדיון מחודש בפניו, תוך מתן הזדמנות לצדדים להציג ראיות וטיעונים.

בפסק דין יוצא דופן שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, הורה (25.10.24) השופט דוד זילר להחזיר לבורר חלק מפסק בוררות, לאחר שקבע כי הבורר פסק לטובת חברת קבלן סעד כספי משמעותי שהיא כלל לא ביקשה, וזאת מבלי שניתנה לחברה הנתבעת הזדמנות נאותה להתגונן מפניו. הסכסוך, שהחל בהסכם בנייה משנת 2010, הגיע לפתחו של בית המשפט לאחר שהחברה היזמית, אוסטיס בע"מ, ביקשה לבטל חלקית את פסק הבורר, עו"ד ואינג' נח רפפורט.

הפרשה החלה בפרויקט לבניית 42 יחידות דיור בירושלים, בין חברת "אוסטיס", באמצעות באי כוחה, לבין חברת הביצוע "ברמן מודוס". ההסכם המקורי עמד על סך של 19.5 מיליון ש"ח. זמן קצר לאחר תחילת העבודות, נקלעה חברת הביצוע לקשיים כלכליים, ואופן ההתנהלות הכספית בפרויקט שונה מהותית: במקום שהקבלן יקבל תשלומים וישלם לספקים, החברה היזמית החלה לשלם את כל ההוצאות ישירות.

במסגרת הליך הבוררות, שהחל עוד בשנת 2015 , תבעה "ברמן מודוס" סכום של כ-7 מיליון ש"ח בגין עבודות נוספות ופגיעה במוניטין. הבורר, עו"ד רפפורט, דחה את כל תביעותיה של "ברמן מודוס" מכל וכל, וקבע כי היא לא הוכיחה את טענותיה. אלא שכאן, קיבל פסק הבוררות תפנית מפתיעה. הבורר קבע מיוזמתו כי אף על פי שהיזמית נאלצה לממן את הפרויקט ישירות, היא עדיין נזקקה לשירותיה של "ברמן מודוס" כ"קבלן רשום" כדי לקבל היתרי בנייה וטופס 4. לדבריו, "ברמן מודוס" שימשה כ"מטריה קבלנית" עבור הפרויקט.

הבורר סבר כי יהיה זה "עשיית עושר ולא במשפט" אם היזמית תיהנה משירות זה מבלי לשלם עליו. על סמך ידיעותיו המקצועיות בלבד, ומבלי שהובאו ראיות בנושא, קבע הבורר כי התעריף הראוי לשירותי "מטריה" כאלה הוא 3.5% מעלות הפרויקט, ופסק ל"ברמן מודוס" פיצוי בסך 796,815 ש"ח בתוספת מע"מ. הבורר עצמו ציין בפסק דינו כי מדובר ב"סעד אשר לא נתבקש".

חברת "אוסטיס" עתרה לבית המשפט לביטול חלק זה של הפסק, בטענה שהבורר חרג מסמכותו ולא ניתנה לה הזדמנות לטעון לגבי סוגיית ה"מטריה הקבלנית" או עלותה. השופט זילר קיבל את הטענה המרכזית. הוא קבע כי אמנם נושא שינוי ההסכם נדון בפני הבורר, אך קביעת פיצוי כספי על סמך עילה חדשה וידע אישי של הבורר, מבלי לאפשר לצדדים לטעון ולהביא ראיות, מהווה פגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי.

במקום לבטל את הסעיף כליל, החליט השופט זילר להחזיר את הסוגייה הספציפית של גובה הפיצוי לפתחו של הבורר. הבורר יצטרך כעת לקיים דיון בנושא, לשמוע את טענות הצדדים וראיותיהם לעניין שוויים של שירותי ה"מטריה", ורק לאחר מכן לפסוק את הסכום המגיע, אם בכלל. יתר חלקי פסק הבוררות, לרבות דחיית התביעה המקורית, אושרו.