נדחתה תביעת עולה שטען כי רומה וחתם על הסכם למכירת דירתו במקום הלוואה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי התובע לא הוכיח את טענת התרמית, 20 שנה לאחר חתימת ההסכמים. השופטת יסכה רוטנברג מתחה ביקורת על השיהוי בהגשת התביעה ועל כך שהתובע לא הוכיח כי לא הבין עברית כפי שטען.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה תביעה של תושב פתח תקווה, לאוניד אנטל, שטען כי הולך שולל וחתם על הסכם למכירת דירתו, בעודו סבור כי הוא חותם על הסכם הלוואה ושעבוד הנכס. בפסק דין שניתן ב-27 באוגוסט 2025, קבעה השופטת יסכה רוטנברג כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש, ודחתה את טענותיו.

הפרשה החלה עוד בשנת 2002, כאשר אנטל, שעלה מגיאורגיה מספר שנים קודם לכן, נקלע לקשיים כלכליים ולא עמד בתשלומי המשכנתא על דירתו. בעקבות זאת, הבנק החל בהליכי מימוש הנכס. על רקע מצוקתו, חתם אנטל על שני הסכמים עם גיא בצלאל קנטור (הבן) ועם אביו, דוד קנטור. לטענת אנטל, הוא פנה לקנטור האב בבקשה להלוואה של כ-40,000 שקלים לסילוק חוב הפיגורים לבנק , והיה משוכנע שההסכמים עליהם חתם משעבדים את דירתו כבטוחה להחזר ההלוואה. הוא טען כי לא הבין שמדובר בעסקת מכר, בין היתר משום שלא שלט בשפה העברית.

מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר בעסקת מכר לכל דבר ועניין. לשיטתם, הם שילמו את מלוא התמורה בסך 105,000 דולר, בין היתר באמצעות סילוק חובותיו של אנטל והמשך תשלומי המשכנתא. ההסכם כלל גם סעיף ייחודי, לפיו ניתנה לתובע זכות להתגורר בחדר בדירה למשך כל ימי חייו.

בפסק הדין, ניתחה השופטת רוטנברג את העדויות והראיות. היא קבעה כי גרסת התובע, לפיה סבר שמדובר בהסכם הלוואה, לא הוכחה. היא ציינה כי עדותו של התובע הייתה עדות יחידה של בעל דין, בעוד שגרסת הנתבע נתמכה בעדותו של עורך הדין שערך את ההסכמים בזמנו, עו"ד אלימלך יערי. עו"ד יערי העיד כי ההסכמים שיקפו את רצון הצדדים וכי התובע הבין היטב את תוכנם.

השופטת דחתה גם את טענת התובע כי אינו דובר עברית. היא ציינה כי במהלך חקירתו הנגדית הוא השיב בעברית ורק לעיתים נזקק למתורגמן,וכי בעבר כבר חתם על הסכם רכישת הדירה שהיה כתוב בעברית. "הכלל הוא שאדם מוחזק כמי שיודע על מה חתם", כתבה השופטת, "מי שבוחר לחתום על מסמך בלי לקרוא את תוכנו, נושא באחריות לבחירתו".

השופטת התייחסה גם לשיהוי הכבד בהגשת התביעה, כמעט 20 שנה לאחר חתימת ההסכמים. היא קבעה כי חלוף הזמן פגע ביכולת ההתגוננות של הנתבעים, במיוחד לאור העובדה שדוד קנטור (האב), שהיה הדמות הדומיננטית בעסקה, לא יכול היה להעיד בשל מצבו הבריאותי הרעוע.

בסופו של דבר, התביעה נגד גיא בצלאל קנטור נדחתה , והתובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 שקלים. התביעה נגד האב, דוד קנטור, נמחקה לאור אי-מעורבותו בהליך בשל מצבו.

ת"א 12369-08-21