חבר קיבוץ או עובד? פסק דין בן אהרון והשלכותיו על הקיבוץ המתחדש – עו"ד מיכאל דבורין

השינויים המבניים שעברו על התנועה הקיבוצית בעשורים האחרונים, ובראשם המעבר מ"קיבוץ שיתופי" ל"קיבוץ מתחדש" המשלם לחבריו שכר דיפרנציאלי, העלו שאלה משפטית יסודית – האם המעבר למודל זה יצר יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לבין חבריו העובדים בו? לשאלה זו השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בבג"צ בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 2037/14), הציב תמרור ברור בסוגיה זו, והדגיש את ייחודיותה של האגודה השיתופית.

המסגרת המשפטית: ההלכה הישנה בעידן החדש

באופן היסטורי, ההלכה הפסוקה קבעה כי בין חבר קיבוץ לקיבוצו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. הרציונל היה שחבר "עובד משום שהוא חבר, והוא חבר משום שהוא עובד" – שני המעמדות שזורים זה בזה לבלי הפרד. השאלה הגדולה הייתה האם הלכה זו שורדת במציאות של "הקיבוץ המתחדש". בית המשפט העליון, בחוות דעתו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, השיב על כך בשלילה, וקבע כי ככלל, גם בקיבוץ מתחדש, אין להכיר ביחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבר. הנימוקים המרכזיים לכך הם:

שימור הגרעין השיתופי ו"הערבות ההדדית": למרות המעבר לשכר דיפרנציאלי, הקיבוץ המתחדש עדיין מקיים יסודות שיתופיים מהותיים שאינם קיימים בעולם העבודה הרגיל. העיקרי שבהם הוא עקרון ה"ערבות ההדדית", המעוגן בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, ומחייב את הקיבוץ לדאוג לצרכיהם של חבריו בתחומים כמו בריאות, סיעוד ופנסיה מינימלית. כפי שציין המשנה לנשיאה רובינשטיין, רשת ביטחון זו, שאינה קיימת ביחסי עבודה רגילים, היא לב העניין: הקיבוץ היה ועודנו אגודה שיתופית ייחודית הבסיס הרעיוני וגם המעשי נותר כשלעצמו, שכן כאשר מדובר בחבר שאינו יכול עוד לעבוד הוא יקבל סכום כספי האמור לדאוג לצרכיו.

החבר כשותף וכבעלים: חבר קיבוץ, גם בקיבוץ מתחדש, אינו רק "עובד" שכיר. מתוקף חברותו באגודה השיתופית, הוא גם שותף ובעלים של נכסי הקיבוץ. הוא זכאי להשתתף ולקבל החלטות באספה הכללית, ובכך הוא משמש, במידה מסוימת, גם כ"מעסיק" של עצמו. מערכת יחסים כפולה זו אינה הולמת את דיני העבודה הקלאסיים.

הסדר משפטי חלופי: היחסים בין החבר לקיבוץ מוסדרים באמצעות מערכת דינים ייחודית – פקודת האגודות השיתופיות, תקנותיה, ותקנון הקיבוץ. מערכת זו מספקת פתרונות וסעדים לסכסוכים (למשל, "דמי עזיבה" במקום פיצויי פיטורין). החלת דיני העבודה במקביל עלולה ליצור כפילות ופגיעה קשה בשיקול הדעת של הקיבוץ בהקצאת משאביו.

פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי המעבר למודל של קיבוץ מתחדש אינו יוצר באופן אוטומטי יחסי עובד-מעביד. חבר קיבוץ העובד בקיבוץ אינו זכאי, ככלל, לזכויות הנגזרות מדיני העבודה, אלא לזכויותיו כחבר אגודה. בית המשפט קרא למחוקק "לייצר פתרון חקיקתי יצירתי" לנושא, אך עד שייעשה כן, ההלכה הקיימת עומדת על כנה.

מערכת היחסים המשפטית בין חבר לקיבוץ מתחדש היא ייחודית ומורכבת. הבנת הזכויות והחובות של כל צד מחייבת בחינה מדוקדקת של תקנון הקיבוץ, החלטותיו, והפסיקה הענפה בתחום. מדובר בתחום סבוך.

על כן, במקרה של סכסוך או אי-בהירות, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות ובפרט במודל הקיבוצי.