כוחה של האסיפה הכללית ומגבלותיו: האם הרוב יכול להחליט הכל? – עו"ד מיכאל דבורין
האסיפה הכללית היא המוסד העליון והריבון באגודה השיתופית. היא מבטאת את העיקרון הדמוקרטי של שלטון הרוב. עם זאת, שאלה מהותית שנדונה בפסיקה היא מהן מגבלות כוחו של הרוב? פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בפרשת "פרי העמק" נ' שדה יעקב (ע"א 524/88), יחד עם החלטות עדכניות של רשם האגודות, מבהירים כי כוחה של האסיפה הכללית, רב ככל שיהיה, אינו בלתי מוגבל.
המסגרת המשפטית: היררכיית הנורמות והגנת הקניין
העיקרון המרכזי שנקבע בפרשת "פרי העמק" הוא קיומה של היררכיה נורמטיבית ברורה באגודה: בראש הפירמידה ניצבת פקודת האגודות השיתופיות, מתחתיה נמצא תקנון האגודה, ורק תחתיו החלטות האסיפה הכללית. משמעות היררכיה זו היא שהחלטת אסיפה כללית אינה יכולה לסתור את תקנון האגודה או את הוראות החוק. החלטות האסיפה הכללית אינן יכולות להיות בניגוד לתקנון. תרצה האסיפה הכללית לשנות את הוראות התקנון, תצטרך לנקוט בפרוצדורה המיוחדת לשינוי תקנון.
איסור על פגיעה בקניין הפרט ללא הסמכה: פסק הדין קבע כי תקנה 2א לתקנות, שהסמיכה את האסיפה הכללית לייחס את חובות האגודה לחבריה, בטלה מעיקרה. השופט ברק קבע כי רכושו הפרטי של חבר אגודה שיתופית אינו משתתף בכיסוי הפסדי האגודה, אלא אם כן יש לכך הסכמה של אותו חבר. הטלת חיוב כספי כזה על חבר מתנגד מהווה פגיעה בזכות הקניין, שהיא זכות יסוד. פגיעה כזו דורשת הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, שלא הייתה קיימת בפקודת האגודות השיתופיות.
התקנון כחוזה מחייב: התקנון הוא למעשה "החוקה" של האגודה וחוזה מחייב בין חבריה. האסיפה הכללית אינה יכולה, בהחלטת רוב, לשנות באופן יסודי את בסיס ההסכמה החוזי. כפי שקבע השופט ברק:
"דרישת השתתפות מהחבר, מעבר למה שהוא נטל על עצמו שעה שנעשה חבר באגודה השיתופית, משנה באופן מהותי את בסיס הסכמתו להיות חבר באגודה ואינה חלק מהחוזה שבין החברים."
החלטה הסותרת את התקנון בטלה: עיקרון זה יושם גם בהחלטת סגן הרשם בעניין מושב חצבה, שקבעה כי החלטת אסיפה כללית להטיל על חברים קנס בסכום הגבוה מהתקרה שנקבעה בתקנון האגודה – בטלה. על מנת לעשות כן, על האגודה לפעול תחילה לתיקון התקנון בהליך הקבוע בחוק.
אם כן הכוח באגודה שיתופית אינו נתון לשרירות הרוב. על האסיפה הכללית לפעול במסגרת הסמכויות שהוקנו לה בתקנון. רצון לשנות הסדרים יסודיים, ובמיוחד כאלה המטילים חובות כספיות על החברים, מחייב הליך מסודר של תיקון התקנון, הכולל קבלת אישור של רשם האגודות השיתופיות, ולא ניתן להסתפק בהחלטת רוב רגילה.
האיזון בין שלטון הרוב לזכויות המיעוט והפרט עומד בבסיס קיומה התקין של כל אגודה שיתופית. הבנת המדרג הנורמטיבי ומגבלות הכוח של האסיפה הכללית חיונית הן לוועד ההנהלה והן לחברים מן השורה. במקרים של מחלוקת לגבי תוקף החלטת אסיפה כללית, יש לבחון אותה אל מול הוראות התקנון והדין.
מאחר שמדובר בסוגיות משפטיות מורכבות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום האגודות השיתופיות.
