הסכם הוא הסכם? תורת המניעות וההשתק כנגד אגודה שיתופית – עו"ד מיכאל דבורין

אחד התנאים המרכזיים לתוקפו של הסכם מהותי באגודה שיתופית, במיוחד כזה הנוגע להקצאת קרקעות, הוא קבלת אישור של האספה הכללית. אך מה קורה כאשר הסכם כזה לא מאושר רשמית, אך האגודה פועלת על פיו במשך שנים, חותמת על תוספות להסכם ויוצרת הסתמכויות ומצגים ברורים כלפי החבר?

האם תוכל האגודה, בחלוף עשור, להתנער מההסכם בטענה טכנית של היעדר אישור? פסק בוררות שניתן בעניין מושב פארן, ואושר על ידי סגן הרשם, מבהיר כי עקרונות תום הלב וההגינות גוברים על דרישות פורמליות, ויוצרים מחסום משפטי המונע מהאגודה להתכחש להתחייבויותיה.

המסגרת המשפטית: יצירת הסכם חדש מכוח התנהגות

במקרה הנדון, האגודה התחייבה בהסכם משנת 2010 להקצות נחלה לחברים. האישור הפורמלי מהאסיפה הכללית מעולם לא ניתן, אך במשך קרוב לעשור האגודה לא רק שלא טענה לבטלות ההסכם, אלא אף חתמה על שתי תוספות המאריכות את תוקפו ופעלה לקידומו.

"זעקת ההגינות" גוברת: סגן הרשם, עו"ד אלי יניר, אימץ את קביעת הבורר, עו"ד אריק נצר, כי "לאור פרק הזמן שחלף מיום חתימת ההסכם… כמו גם מצגיה של האגודה לאורך השנים הרבות, נוצר למעשה הסכם חדש המחייב את האגודה". הוא ביסס קביעה זו על דוקטרינת המניעות וההשתק (Estoppel) ועל עקרון תום הלב, כפי שעוצב בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת קלמר נ' גיא (ע"א 986/93). נקבע כי בנסיבות כאלה, בהן צד אחד שינה את מצבו לרעה בהסתמך על מצגי הצד השני, "זעקת ההגינות" מחייבת את אכיפת ההסכם, גם בהיעדר דרישה פורמלית (כמו דרישת הכתב במקרקעין).

התנהגות ככריתת חוזה: התנהגות האגודה לאורך שנים, לרבות הצהרה מפורשת של יו"ר הוועד דאז כי ההקצאה אושרה, יצרה הסתמכות לגיטימית אצל החברים. במצב כזה, טענת האגודה כי ההסכם בטל מהווה חוסר תום לב קיצוני. כפי שמציין עו"ד נועם בספרו, בהתבסס על פסיקת בית המשפט, התנהגות הצדדים עשויה לשנות חוזה קיים ואף ליצור חוזה חדש, כאשר אותה התנהגות משקפת גמירות דעת של הצדדים לסטות מהוראות החוזה המקורי:

"מסקנה על שינוי חוזה כתוב באמצעות התנהגות הצדדים שהיא מאוחרת למועד כריתתו מותנית בכך שאותה התנהגות תשקף גמירת דעת של הצדדים לסטות מהוראות החוזה" (חיים ועופר נועם, אגודות שיתופיות – הלכות ופסיקה, עמ' 222).

בהחלטתו, הדגיש סגן הרשם כי:

"התנהגות האגודה מלמדת כי זו זנחה ביודעין ובכוונת מכוון את הצורך לאשר ההסכם באסיפה הכללית ונוכח כך, אין ולא מוצדק לאפשר לה עתה להתחמק מחיוביה בשל היעדר אישור כאמור."

השורה התחתונה היא שאגודה שיתופית אינה יכולה "לאחוז במקל משני קצותיו" – מצד אחד לפעול על פי הסכם וליצור ציפיות, ומצד שני להתכחש לו כאשר הדבר נוח לה. עקרון תום הלב, שהוא עקרון-על במשפט הישראלי, חל במלוא עוזו גם על אגודות שיתופיות. התנהגות עקבית לאורך זמן יכולה לרפא פגמים פורמליים ואף ליצור חיוב חוזי תקף.

סיכום והמלצה – סכסוכים הנוגעים לתוקפם של הסכמים ישנים מול האגודה הם עניין שכיח. הבחינה אינה רק פורמלית-טכנית, אלא גם מהותית, הבוחנת את התנהגות הצדדים ואת עקרונות הצדק וההגינות.

מדובר בסוגיות סבוכות הדורשות ניתוח משפטי מעמיק של עובדות המקרה והפסיקה הרלוונטית, ועל כן מומלץ מאוד להיעזר בייצוג משפטי של עורך דין מומחה בתחום.