תפקידם הקריטי של העדים לצוואה: הרבה יותר מסתם חתימה על נייר – עו"ד מיכאל דבורין

בצוואה בעדים, שהיא כאמור הצורה הנפוצה והמומלצת ביותר לעריכת צוואה, לשני העדים החותמים על המסמך יש תפקיד משפטי מכריע, החורג בהרבה מהאקט הטכני של החתימה על פיסת נייר. הם אינם רק צופים פסיביים מהצד; הפסיקה רואה בהם את "שומרי הסף" של תהליך עריכת הצוואה.

נוכחותם, פעולותיהם, ובהמשך – עדותם הפוטנציאלית בבית המשפט, מהוות את אחת הערובות המרכזיות והחשובות ביותר הן לאמיתות הצוואה והן לגמירות דעתו של המצווה. הבנה מעמיקה של תפקידם, ושל הדרישות החוקיות מהם, חיונית כדי להבטיח את תוקפה של הצוואה ולמנוע את פסילתה בשל כשלים טכניים או מהותיים במעמד החתימה.

מהות תפקידם של העדים: מעבר לזיהוי פורמלי

תפקידם של העדים, כפי שהוא מעוגן בסעיף 20 לחוק הירושה ופורש בהרחבה בפסיקה, הוא כפול ובעל רבדים שונים:

אישור האקט הפורמלי: ברמה הבסיסית ביותר, העדים מאשרים בעצם נוכחותם וחתימתם את קיומו של ההליך כפי שהחוק דורש. הם מהווים עדות לכך ש"ראינו במו עינינו את פלוני חותם על מסמך זה, ושמענו במו אוזנינו אותו מצהיר שזוהי צוואתו". חתימתם על גבי הצוואה באותו מעמד היא האישור הרשמי לכך.

אישור המצב המהותי – כשירות ורצון חופשי: זהו תפקידם העמוק והחשוב יותר. נוכחותם של שני אנשים חיצוניים ואובייקטיביים נועדה להבטיח ולהוות עדות עתידית לכך שהמצווה פעל בדעה צלולה, הבין את משמעות מעשיו וחתם על הצוואה מרצונו החופשי והטוב, ללא כל לחץ, איום או כפייה מצד אדם אחר. הם מתרשמים ממצבו הכללי של המצווה באותו רגע מכריע.

כפי שנקבע בת"ע (צפת) 72401-01-18, "הבאת הצוואה בפני שני עדים" היא "מרכיב יסוד" בצוואה, והיא אינה רק פעולה טכנית. על העדים להשתכנע שהמצווה מבין את טיבו של המסמך שעליו הוא חותם.

חשיבותם המכרעת של העדים בהליך התנגדות

החשיבות האמיתית של העדים באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה כאשר מוגשת התנגדות לקיום הצוואה. במצב כזה, עדותם בבית המשפט הופכת לעיתים קרובות לראיה המרכזית והמשכנעת ביותר, שיכולה להכריע את גורל הצוואה.

בטענת זיוף: הם יכולים להעיד באופן פוזיטיבי שזיהו את המצווה וראו אותו חותם במו ידיו.

בטענה לחוסר כשירות: הם יכולים לתאר את התרשמותם הבלתי אמצעית ממצבו של המצווה באותו מעמד – האם דיבר לעניין, האם נראה צלול ומבין, או שמא היה מבולבל, חסר התמצאות או נראה חולה.

בטענה להשפעה בלתי הוגנת: הם יכולים להעיד האם נכח אדם נוסף בחדר, האם הוא הפעיל לחץ (גלוי או סמוי), או האם המצווה נראה לחוץ ומפוחד.

כפי שניתן ללמוד היטב מהמקרה שצוין במחקר המקורי, ת"ע 19321-11-18, עדותו המהימנה והמשכנעת של אחד העדים הייתה הגורם המכריע שהוביל את בית המשפט לקיים צוואה למרות שנפלו בה מספר פגמים צורניים. עדות זו שכנעה את בית המשפט, מעבר לכל ספק, באמיתות רצונו של המנוח.

מי יכול ומי לא יכול לשמש כעד? כללי הברזל

החוק קובע כללים ברורים לגבי כשירות העדים:

כלל בסיסי: כל אדם בגיר (מעל גיל 18) וכשיר משפטית יכול לשמש כעד.

הסייג החשוב – ניגוד עניינים: סעיף 24 לחוק קובע כי "זוכה על פי צוואה… לא ישמש עד לעשייתה". כלומר, אדם שנהנה מהצוואה (יורש או זוכה אחר) או בן זוגו, פסול מלשמש כעד. אם למרות זאת הוא חתם כעד, הצוואה כולה אינה נפסלת, אך ההוראה בצוואה שמזכה אותו – בטלה. זהו כלל קריטי שנועד למנוע ניגוד עניינים ולהבטיח את אובייקטיביות העדים.

פסולי דין וקטינים: החוק קובע במפורש כי קטין או מי שהוכרז כפסול דין אינם יכולים לשמש כעדים.

לסיכום בחירת העדים לצוואה היא החלטה שאין להקל בה ראש. אין להסתפק בבקשה סתמית משכן או חבר. יש לבחור אנשים מהימנים, שקולים, רצוי צעירים יחסית מהמצווה (כדי להגביר את הסיכוי שיהיו בחיים ובעלי זיכרון טוב בעת הצורך), ובעיקר – אנשים שאין להם כל עניין בצוואה.

יש להסביר להם את חשיבות תפקידם ולקיים את מעמד החתימה באופן מסודר וראוי. תפקידם אינו טכני, אלא מהותי, והוא מהווה את קו ההגנה המשפטי והמוסרי החשוב ביותר של רצונכם האחרון.

המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בעת עריכת צוואה בעדים, חיוני לוודא שהתהליך כולו, לרבות בחירת העדים ותדרוכם, והקפדה על כל הדרישות הפורמליות, נעשה בליווי מקצועי של עורך דין מומחה. צרו קשר עם משרדנו.