בית המשפט דחה ערעור על שומת מס של כ-2.1 מיליון ש"ח: "הצהרת ההון שומטת את הקרקע מתחת לרגליו"
יורם גולן, מנהל לשעבר בחברת הדיור המוגן "הוריזונט", חויב במס על משיכות של מיליוני שקלים מהחברה. השופט אביגדור דורות קבע כי הנטל להוכיח שהכספים לא שימשו כהכנסה אישית מוטל על גולן, וביקר את התנהלותו וסתירות בגרסאותיו.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (21.5.24) ערעור שהגיש איש העסקים יורם גולן על שומות מס הכנסה שהוצאו לו לשנים 2013-2014. בפסק דין מנומק, קבע השופט אביגדור דורות כי על גולן לשלם מס על הכנסה נוספת בסך של כ-4.4 מיליון ש"ח , הנובעת ממשיכות כספים מחברת "הוריזונט החזקות (1999) בע"מ", אותה ניהל יחד עם אחיו. המס השנוי במחלוקת עומד על כ-2.1 מיליון ש"ח.
הפרשה סובבת סביב חברת הדיור המוגן "נווה שולמית", שהוקמה על ידי אביו של המערער, נעים כליף גולן ז"ל. לאחר פטירת האב, התגלע סכסוך משפחתי חריף שהוביל להליכי פירוק נגד החברה. פקיד השומה קבע כי בשנים 2013 ו-2014 משכו האחים יורם ויאיר גולן סכום כולל של כ-4.75 מיליון ש"ח מקופת החברה. מאחר שלא ניתן היה לייחס משיכות ספציפיות לכל אחד מהם, חולק הסכום שווה בשווה. פקיד השומה ראה במשיכות אלו "הכנסה ממשכורת" החייבת במס.
מנגד, טען גולן, באמצעות בא כוחו, שורה של טענות. הוא טען כי המשיכות לא היו הכנסה אישית, אלא שימשו לתפעול החברה שנקלעה לקשיים תזרימיים עקב הסכסוך המשפחתי והגבלות שהוטלו על חשבון הבנק שלה. לטענתו, הכספים שימשו לתשלום חובות לספקים ונושים במזומן. עוד טען כי רוב הכספים כלל אינם של החברה אלא פיקדונות של דיירים, שהוא ואחיו היו ערבים להם אישית. בנוסף, טען כי אביו המנוח היה "הרוח החיה" בעסק ורוב המשיכות בוצעו על ידו או בפקודתו , וכי הוא עצמו פעל "כשלוח של האב".
השופט דורות דחה את כל טענותיו של גולן וקבע כי נטל ההוכחה במקרה זה מוטל על כתפי המערער. בפסק הדין צוין כי מאחר שלא הוגשו דוחות כספיים מבוקרים לחברה באותן שנים, רשאי היה פקיד השומה להוציא שומה לפי מיטב שפיטתו, ועל גולן מוטלת החובה לסתור אותה.
נקודה מכרעת בפסק הדין הייתה הצהרת הון שהגיש גולן עצמו ליום 31.12.2012, בה דיווח על התחייבות אישית שלו כלפי החברה בסך של 4,419,463 ש"ח. השופט קבע כי הצהרה זו "שומטת את הקרקע מתחת לרגליו" של המערער. "קשה להלום גרסה לפיה… ייחס המערער לעצמו חוב בסדר גודל שקשה לטעות בו", כתב השופט, "פעולה זו נוגדת את שורת ההיגיון, לפיה אין אדם מחייב את עצמו על מה שהוא בוודאי מודע לכך כי לא חב בו".
בית המשפט גם לא התרשם באופן חיובי מעדותו של גולן, וציין כי הוא "התחמק ממתן תשובות ברורות", "סטה מנושא השאלה" וסיפק "גרסאות מתפתחות".
בסופו של דבר, הערעור נדחה במלואו, ונקבע כי הכנסתו של גולן תחושב בהתאם לשומת המס שהוציא המשיב. בנוסף, חויב גולן לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.
