נדחה ערעורו של סוחר משקאות: חוב של 1.4 מיליון ש"ח לספקים לא הוכח
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את רוב ערעורו של עודאללה שוויקי, בעל עסק למכירת משקאות, על שומות מס הכנסה שהוצאו לו. נקבע כי שוויקי לא הצליח לסתור את קביעת פקיד השומה בדבר "הפרש הון בלתי מוסבר" של כ-1.8 מיליון ש"ח, וטענתו לחוב עתק לספקים נדחתה בהיעדר הוכחות מספקות ובהיותה "נוגדת את שורת ההיגיון".
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (27.6.24) את רוב ערעורו של סוחר המשקאות עודאללה שוויקי על שומות מס הכנסה שהוצאו לו לשנים 2013-2016. השופט אביגדור דורות קבע כי המערער לא עמד בנטל להוכיח כי השומות, שהוצאו לו לפי מיטב השפיטה, היו מופרזות. פסק הדין ניתן לאחר שהמערער לא הצליח להסביר "הפרש הון בלתי מוסבר" שנתגלה בין שתי הצהרות הון שהגיש.
הפרשה החלה כאשר פקיד שומה ירושלים 2, הוציא למערער שומות על בסיס השוואה בין הצהרת ההון שלו לשנת 2012 לזו של שנת 2016. מהשוואה זו עלה גידול בהון בסך של כ-1.8 מיליון ש"ח, שהרשות הגדירה כבלתי מוסבר.
במרכז טענותיו של שוויקי עמדה התחייבות בסך של כ-1.4 מיליון ש"ח לספקית "אבו עלאן למסחר". לגרסתו, חוב זה הצטבר לאורך שנים והומחה לספקית חדשה, "פאל מידן", לאחר שינוי מבני אצל הספקים. שוויקי טען כי פקיד השומה שגה כאשר לא הכיר בחוב זה, שנוצר לטענתו בשנים שקדמו לשנות השומה.
מנגד, פקיד השומה טען כי טענת החוב אינה סבירה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שמחזור הקניות הכולל של המערער מאותה ספקית עמד על כ-2.4 מיליון ש"ח בלבד. כמו כן, צוין כי המערער לא הציג כל אסמכתא, כגון כרטסות הנהלת חשבונות, שתתמוך בגרסתו לקיומו של חוב כה גדול.
השופט דורות קיבל את עמדת רשות המיסים וקבע כי בדיני המס, נטל ההוכחה מוטל על הנישום המערער על השומה. הוא מתח ביקורת על המערער שנמנע מלהביא עדים רלוונטיים או מסמכים שיאששו את גרסתו, וקבע כי היעדר ראיות אלו פועל לחובתו.
בית המשפט מצא את גרסתו של שוויקי כ"נטולת הגיון מסחרי". "קשה להלום את גרסת המערער לפיה – מחד גיסא, קיים חוב כה גדול, ביחס למחזור קניותיו… במשך יותר מחצי עשור שלא נפרע. ואילו, מאידך גיסא, הספק ממשיך לספק סחורה באין מפריע", כתב השופט בפסק הדין. גם עדותו של עד מרכזי מטעם המערער, אחד מבעלי הספקיות, תוארה כ"גרסה מתפתחת" ולא אמינה.
עם זאת, בית המשפט קיבל באופן חלקי שתיים מטענותיו של המערער. נקבע כי יש להפחית מסכום ההפרש הבלתי מוסבר את קצבאות הילדים שקיבל, בסך 24,141 ש"ח , וכן להפחית את הערכת הוצאות המחיה שלו, בסך 190,488 ש"ח.
בנוסף, אף שהערעור נדחה ברובו, השופט קבע כי לא הוכח שהגירעון נוצר "במזיד". לפיכך, הורה להפחית את קנס הגירעון שהוטל על שוויקי מ-30% ל-15%, וקבע כי המערער התרשל בעריכת הצהרת ההון.
בסיכומו של דבר, סכום הפרש ההון הבלתי מוסבר הופחת ועומד על 1,585,686 ש"ח, אשר יחולק באופן שווה על פני ארבע שנות המס. על המערער הוטל לשלם למדינה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.
