נקמת העובד הבכיר: יפצה את בעלי "סטודיו סי" ב-800,000 ש"ח
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מנהל התפעול לשעבר, משה ישראלי, הכשיל עסקת השקעה קריטית בחברה באמצעות הוצאת דיבה והדלפת מסמכים חסויים למשקיע פוטנציאלי. "הם לא ישרים", אמר למשקיע, "הם רוצים להפיל עליך את הכישלון שלהם".
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק (24.7.24) כי משה ישראלי, מנהל התפעול והאחזקה לשעבר של רשת מכוני הכושר "סטודיו סי", יפצה את בעלי החברה בסכום כולל של 800,000 ש"ח, בתוספת 30,000 ש"ח הוצאות משפט. בפסק דין שניתן על ידי השופטת חיה זנדברג נקבע כי ישראלי הוציא את דיבתם של בעלי החברה בפני משקיע פוטנציאלי, ובמעשיו הכשיל עסקה שהייתה יכולה להציל את הרשת מקריסה, ובכך גרם להם נזקים כבדים.
הפרשה החלה על רקע המשבר הכלכלי שפקד את רשת "סטודיו סי" בעקבות מגפת הקורונה. בעלי החברה, חברות "השתדלות יועצים" ו"כיוונון שיווק" ובעלי מניותיהן רפאל מרגליות, דורון כהן וניצן אריה, חיפשו נואשות משקיע שיזרים הון לחברה וימנע את קריסתה. לאחר שמשא ומתן עם משקיע ראשון כשל, ניהלו התובעים מגעים מתקדמים עם משקיע נוסף, אלי פיקסלר. לצורך בחינת העסקה, ביקשו התובעים מישראלי, עובד ותיק בחברה, להתלוות לפיקסלר לסיור באחד מסניפי הרשת.
אלא שישראלי ניצל את ההזדמנות לפעול מאחורי גבם של מעסיקיו. במהלך הסיור ובשלוש פגישות נוספות שקיים עם פיקסלר במשרדו של האחרון, אשר הוקלטו ללא ידיעתו של ישראלי, הוא הכפיש את התובעים בצורה קשה. ישראלי טען בפני פיקסלר כי התובעים "לא ישרים" , מנהלים את החברה באופן כושל ומנסים "להפיל" עליו את תוצאות כישלונם. כדי לבסס את טענותיו, סיפק ישראלי לפיקסלר מסמכים חסויים של החברה, כולל צילומי צ'קים ללא כיסוי, רשימת סניפים והסכמים עם בעלי נכסים. באחת הפגישות הוא אף הגיע מצויד במחשבו האישי של התובע דורון כהן, אותו נטל ממשרדו ללא רשות.
הדרמה הגיעה לשיאה כאשר כהן הקדים להגיע לפגישת "סגירת קצוות" שנקבעה לו עם פיקסלר, ומצא לתדהמתו את ישראלי יושב במשרד, כשמחשבו האישי מונח לפניו. הגילוי הוביל לפיצוץ העסקה. פיקסלר והתובעים העידו כי משבר האמון שנוצר בעקבות חשיפת פעולותיו של ישראלי, לא אפשר עוד את המשך המשא ומתן. כחודש לאחר מכן, נאלצה "סטודיו סי" לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ובסופו של דבר נמכרה פעילותה לצד שלישי.
השופטת זנדברג קבעה כי דבריו של ישראלי מהווים "לשון הרע" באופן מובהק, שכן הם נועדו לפגוע בתובעים במשרתם ובעסקם. היא דחתה את טענת ההגנה של "אמת דיברתי", מאחר שישראלי לא הביא כל ראיה לאמיתות טענותיו והסתפק באמירות כלליות. כן נדחתה טענת "תום הלב", בנימוק שישראלי פעל על סמך "רכילויות" שאסף מעובדים אחרים, מבלי שביצע בדיקה כלשהי, ומתוך כוונה לפגוע בתובעים.
בית המשפט חייב את ישראלי לשלם לתובעים 700,000 ש"ח, סכום שהם השקיעו בחברה יום לפני קריסת העסקה עם פיקסלר, כחלק מהתנאים לקידומה. בנוסף, נפסקו 100,000 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמם הטוב של התובעים. תביעה בנוגע לנזק שנגרם עקב כישלון העסקה עם המשקיע הראשון נדחתה, מכיוון שלא הוכח קשר סיבתי למעשיו של ישראלי.
