פשרה בייצוגית: בנק מרכנתיל יפצה עסקים קטנים ב-2.4 מיליון ש"ח
התביעה טענה לגילוי מטעה של הריבית האפקטיבית בהלוואות בערבות מדינה, מכיוון שהבנק לא כלל בה את עמלת ערבות המדינה. במסגרת ההסדר, לקוחות זכאים יקבלו החזר של כשני שלישים מהעמלה ששילמו, והבנק יבהיר את הנושא במסמכי ההלוואה העתידיים.
בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת תמר בזק רפפורט, אישר (30.5.24) הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. במסגרת ההסדר, הבנק ישלם סכום כולל של 2,400,000 ש"ח ללקוחות שלקחו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.
ההליך המשפטי החל בספטמבר 2020, כאשר רותם זילברמן, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ליבת הטענה הייתה כי הבנק הפר את חובת הגילוי הנאות כלפי לקוחותיו. לטענת המבקש, בנק מרכנתיל לא כלל את "עמלת ערבות המדינה" – תשלום הנדרש כתנאי לקבלת ההלוואה – בחישוב "הריבית האפקטיבית" שהוצגה ללווים. אי-הכללת רכיב זה, נטען, יצרה מצג שווא לפיו עלות ההלוואה נמוכה יותר ממה שהייתה בפועל, ובכך הפרה את כללי הבנקאות (שירות ללקוח).
מנגד, בנק מרכנתיל, דחה את הטענות מכל וכל. הבנק טען, בין היתר, כי חובת גילוי "העלות האפקטיבית" חלה על לקוחות "יחידים" בלבד, ולא על עסקים וחברות, שהם קהל היעד של ההלוואות המדוברות. עוד טען הבנק כי עמלת ערבות המדינה מועברת במלואה למדינה ומהווה למעשה מס או אגרה, ולכן, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, אין לכלול אותה בחישוב העלות האפקטיבית. לשיטת הבנק, הכללתה הייתה יוצרת בלבול בקרב הלקוחות, שכן חוק אשראי הוגן, שנכנס לתוקף ב-2019, מחריג במפורש עמלה זו מחישוב "העלות הממשית של האשראי".
לאחר מספר דיונים ובהמלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור בפני פרופ' אלון קלמנט ועו"ד שושי נרי, שהוביל לגיבוש הסדר הפשרה שאושר כעת.
על פי ההסדר, הקבוצה הזכאית לפיצוי הוגדרה כלקוחות יחידים (עוסקים מורשים) שנטלו הלוואה במסגרת הקרנות הרלוונטיות בין ספטמבר 2013 לאוגוסט 2019. כל לקוח זכאי יקבל החזר אישי בשיעור של כ-66% מסכום עמלת ערבות המדינה ששילם. סכום הפיצוי הכולל, 2.4 מיליון ש"ח, מהווה כ-66% מסך העמלות שנגבו מהקבוצה הזכאית בתקופה זו, אשר עמד על כ-3.26 מיליון ש"ח. יתרת כספי הפשרה שלא תועבר ישירות ללקוחות, תועבר לקרן ייעודית לטובת הציבור.
בנוסף לפיצוי הכספי, ההסדר כולל גם היבט של הסדרה עתידית. הבנק הוסיף הבהרה מחייבת למסמכי ההלוואה, לפיה עמלת ערבות המדינה אינה נכללת בחישוב העלות האפקטיבית המוצגת ללקוח. בכך, מטרת התובענה – יצירת שקיפות ומניעת הטעיה עתידית – הושגה.
השופטת בזק רפפורט ציינה בפסק הדין כי "ההסדר ראוי, הוגן, סביר ומיטיב עם חברי הקבוצה ועם הציבור". היא הדגישה כי הפשרה משקפת באופן סביר את הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים, חוסכת זמן שיפוטי יקר ומעניקה פיצוי ודאי ומהיר לחברי הקבוצה. בית המשפט הפחית את הגמול ושכר הטרחה שהומלצו על ידי הצדדים, והעמיד אותם על 40,000 ש"ח למבקש ו-460,000 ש"ח לבא כוחו, כאשר הסכום שהופחת (100,000 ש"ח) יתווסף לקופת הפשרה ויחולק לטובת חברי הקבוצה.
