תביעת הענק נדחתה: ביהמ"ש קבע כי המסדר הסלסיאני לא ניהל מו"מ בחוסר תום לב על קרקעות בית שמש
חברת "פנינת שמש" תבעה פיצויים בטענה כי המסדר חזר בו ברגע האחרון מעסקת חכירה בשווי 150 מיליון שקל. השופטת קבעה כי דווקא התובעת היא זו שנסוגה מההסכם בשל הסיכונים הגבוהים הכרוכים בו, וחייבה אותה בהוצאות משפט בסך 200,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (30.6.24) תביעה כספית שהגישה חברת "פנינת שמש חברה להשקעות בע"מ" נגד המסדר הסלסיאני ונגד נציגו, ד"ר דיויד יגר. התביעה, שעסקה בטענות לחוסר תום לב במשא ומתן על חכירת קרקעות רחבות היקף באזור בית שמש, נדחתה במלואה על ידי השופטת שושנה ליבוביץ, אשר קבעה כי התובעת היא זו שנסוגה מהעסקה ברגע האחרון.
הפרשה החלה באמצע שנת 2010, כאשר חברת "פנינת שמש", בניהולו של איש העסקים המנוח חיים גולובנציץ, ניהלה משא ומתן אינטנסיבי לחכירת קרקעות בבעלות המסדר הסלסיאני לתקופה של 196 שנים, תמורת סכום של 150 מיליון שקלים. העסקה הייתה מורכבת במיוחד, שכן ברקע התנהל הליך בוררות בין המסדר לבין חברת "קדמת עדן", שהחזיקה בזכות סירוב ראשונה על הקרקע. חלק מהותי בהסכם המתגבש היה התחייבותה של "פנינת שמש" "להיכנס לנעליו" של המסדר וליטול על עצמה את כל הסיכונים וההתחייבויות הכרוכים באותו הליך בוררות.
לאחר חודשים של דיונים והחלפת טיוטות, הגיעו הצדדים לנוסח סופי של ההסכם, וקבעו פגישה לחתימה ב-10 בנובמבר 2010. אולם, ההסכם מעולם לא נחתם. לטענת התובעת, שהייתה הרוח החיה מאחורי התביעה, נציגי המסדר הציגו במהלך הפגישה דרישות "סחטניות" ובלתי סבירות, ודרשו להעלות את מחיר העסקה, מה שהוביל לפיצוץ המשא ומתן.
בפסק דין מפורט, דחתה השופטת ליבוביץ גרסה זו מכל וכל וקיבלה את גרסת הנתבעים. על פי ממצאי בית המשפט, בפגישה המכרעת היו אלו נציגי "פנינת שמש" שהודיעו במפתיע כי אינם מוכנים לחתום על ההסכם. הסיבה לנסיגה, כפי שעלה מהעדויות והמסמכים, הייתה חששם הכבד מהסיכון העצום הכרוך בנטילת האחריות על תוצאות הבוררות מול "קדמת עדן". בית המשפט מצא חיזוק לכך במכתב שכתבו עורכי דינו של גולובנציץ כשבועיים לפני הפגישה, בו התריעו בפניו על הסיכון, וגולובנציץ אישר בחתימתו כי הוא נוטל את האחריות על עצמו, בניגוד להמלצתם.
השופטת קבעה כי "האולטימטום" שהציג ד"ר יגר לגבי העלאת מחיר עתידית לא היה דרישה סחטנית, אלא תגובה ישירה להודעת התובעת על נסיגתה מהחתימה, ונועד לגרום לה לחזור בה.
התובעת העלתה טענות נוספות, ביניהן כי סיכום פגישה מוקדם יותר, מספטמבר 2010, היווה הסכם מחייב, וכי המסדר התעשר על חשבונה שלא כדין בכך שהשתמש באישור "הכס הקדוש" (הוותיקן), שהושג לטובת העסקה עמה, כדי לחתום על עסקאות רווחיות יותר עם צדדים אחרים. גם טענות אלו נדחו. נקבע כי סיכום הפגישה לא היה הסכם מחייב אלא שלב במשא ומתן , וכי התובעת לא השקיעה כל מאמץ בהשגת אישור הוותיקן, ולכן אינה זכאית לפיצוי בגין השימוש בו.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, והשופטת ליבוביץ חייבה את "פנינת שמש" לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 150,000 ש"ח עבור ההליך הנוכחי, ובנוסף 50,000 ש"ח בגין הליכים קודמים בין הצדדים.
