ביהמ"ש דחה תביעת סוחר פורקס שטען כי חתם על הסכם חוב של 1.67 מיליון דולר תחת איומים לחייו
הסוחר, מאיר דופארק, חויב לשלם למשקיעים 1.27 מיליון דולר לאחר שבית המשפט קבע כי ההסכם שעליו חתם לא נכפה עליו, אלא היה החלטה עסקית שנועדה למנוע את פרסום כישלונו העסקי וקריסת עסקיו
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (20.3.24) את תביעתו של מאיר דופארק, סוחר במט"ח (פורקס), לביטול הסכם שבמסגרתו התחייב לשלם לקבוצת משקיעים סך של 1,670,000 דולר. דופארק טען כי חתם על ההסכם תחת כפייה, עושק ואיומים על חייו , אך בית המשפט קבע כי ההסכם תקף וקיבל את התביעה שכנגד שהגישו המשקיעים. בפסק הדין, חויב דופארק לשלם למשקיעים סך של 1,273,894 דולר בתוספת ריבית והוצאות משפט.
הסכסוך החל בעקבות קריסתה של חברת פורקס קפריסאית בשנת 2015 , שבה הושקעו כספי המשקיעים באמצעות דופארק, מה שהוביל לאובדן השקעתם. בעקבות זאת, ב-15 ביולי 2015, חתמו דופארק ופרלמן, כנציג המשקיעים, על הסכם שבו הודה דופארק בחוב של 1,670,000 דולר כלפיהם והתחייב להחזירו בתשלומים חודשיים.
בתביעתו טען דופארק כי חתימתו על ההסכם הושגה בכפייה ותחת איום ממשי לחייו. הוא תיאר פגישה מאיימת בביתו של פרלמן, שבה נאמר לו "נעשה לו כפי שעשינו לשטיינברג", בהתייחס לאיש עסקים שלטענת דופארק התאבד או נרצח. לטענתו, הוא חתם על ההסכם כשהוא "מצוי בפחד מוחלט" וכי התמורה היחידה שקיבל הייתה "ההזדמנות להמשיך לחיות".
מנגד, המשקיעים הכחישו את טענות הכפייה והגישו תביעה שכנגד לאכיפת ההסכם. הם הציגו תמליל והקלטה של הפגישה שבה נחתם ההסכם. לאחר האזנה להקלטה, קבעה השופטת אילני כי "הפגישה התקיימה ברוח טובה ונעימה מאוד" וכי לא נשמע כל איום מצד פרלמן. יתרה מכך, צוין כי דופארק עצמו ניהל משא ומתן על תנאי ההסכם, ואף הצליח להפחית את התשלום החודשי מ-83,500 דולר ל-60,000 דולר.
בית המשפט דחה את טענת העושק והכפייה הכלכלית וקבע כי דופארק, איש עסקים מנוסה, חתם על ההסכם מתוך אינטרס כלכלי מובהק. על פי פסק הדין, המניע המרכזי של דופארק היה למנוע את פרסום כישלון ההשקעות, מתוך חשש שהדבר יוביל לבריחת לקוחות ולקריסה מוחלטת של עסקיו. "אם הסיפור הזה יוצא החוצה אני מחוק", אמר דופארק לפרלמן בתחילת הפגישה.
עוד נקבע כי הסכום שננקב בהסכם, 1.67 מיליון דולר, לא "הומצא" על ידי פרלמן כפי שטען דופארק , אלא גובש על ידי דופארק עצמו עוד לפני הפגישה. למעשה, מהתמלילים עלה כי פרלמן סבר שהחוב גבוה יותר, אך הסכים לקבל את הסכום שדופארק הציע.
לאור קביעות אלה, התביעה של דופארק נדחתה במלואה, וההסכם נקבע כתקף. בית המשפט קיבל את התביעה שכנגד החלופית של המשקיעים והורה לדופארק לשלם להם את יתרת החוב בסך 1,270,000 דולר, בתוספת 3,894 דולר, ובסך הכל 1,273,894 דולר. כמו כן, נדחתה תביעה נפרדת של דופארק נגד המשקיע אברהם מרדכי ארליך בנוגע להסכם נוסף משנת 2013.
