בית המשפט המחוזי קבע: מחיקת סעיף "ירידת ערך" מהסכם מכר רכב משומש פוטרת את המוכר מאחריות
כותרת משנה: ערעורו של רוכש רכב "אאודי" שתבע סוכנות רכב על ירידת ערך משמעותית שהתגלתה בדיעבד נדחה. בית המשפט קבע כי מחיקת ההתחייבות בנושא מההסכם, בידיעת הקונה, שוללת ממנו את הזכות לתבוע פיצויים בגין כך.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (31.3.24) ערעור שהגיש דניאל מלכה נגד חברת "אוטו דיל – מכירות רכב 1997 בע"מ", וקבע כי החברה אינה חייבת לפצות אותו על ירידת ערך משמעותית שהתגלתה ברכב הפאר שרכש ממנה. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת תמר בר-אשר, אישר את פסיקת בית משפט השלום וקבע כי משנמחק מההסכם סעיף המתחייב על שיעור ירידת הערך, והקונה הסכים לכך, הוא אינו יכול להעלות טענות על כך בשלב מאוחר יותר.
תחילתה של הפרשה בנובמבר 2016, אז רכש מלכה, המערער, רכב מסוג "אאודי קופה A5" משנת 2018, תמורת 307,000 שקלים. להסכם המכר הוסף בכתב יד המשפט "אין ירידת ערך לרכב לא יותר מ-5%", אך סעיף זה נמחק בקו לפני חתימת הצדדים. במקביל, נכתב בהסכם כי "שילדה נקיה מתאונות + תיקוני פח וצבע אחריות יבואן".
כארבע שנים לאחר הרכישה, בנובמבר 2020, הרכב היה מעורב באירוע הצפה והוכרז כ"אובדן להלכה". כאשר פנה מלכה לחברת הביטוח "הפניקס" לקבלת תגמולים, הוא הופתע לגלות כי הרכב עבר שלוש תאונות במהלך שנת 2018, עוד בטרם רכש אותו, אשר גרמו לירידת ערך מצטברת של 17%. בעקבות זאת, חברת הביטוח הפחיתה מתגמולי הביטוח סכום של 38,474 שקלים.
מלכה הגיש תביעה נגד "אוטו דיל" בסך 53,474 שקלים, בטענה שהחברה הסתירה ממנו מידע מהותי על עברו של הרכב, הציגה לו מצג שווא, ובכך הפרה שורה של חוקים, ביניהם חוק החוזים, חוק המכר וחוק מכירת רכב משומש. לטענתו, אילו ידע על ירידת הערך, לא היה רוכש את הרכב.
מנגד, טענה "אוטו דיל" כי מסרה למלכה את כל המידע שהיה ברשותה. לטענתה, היא הציגה לו את דוח מכון הבדיקה שציין תיקוני פח וצבע, והבהירה כי אין לה מידע נוסף על עברו הביטוחי של הרכב. החברה הדגישה כי המשפט בנוגע לירידת הערך נמחק מההסכם משום שסירבה להתחייב על כך, ומלכה הסכים לכך וחתם על ההסכם בידיעה מלאה.
בית משפט השלום דחה את התביעה, וקבע כי גרסתה של "אוטו דיל" אמינה יותר, וכי המערער לא הוכיח שהוסתר ממנו מידע. בית המשפט קבע כי המשמעות היחידה למחיקת הסעיף היא שהמוכר אינו מסכים לתת כל התחייבות בנושא ירידת הערך.
בערעורו למחוזי, חזר מלכה על טענותיו וטען כי בית המשפט התעלם מחובת הגילוי הנרחבת המוטלת על סוחר רכב, המכונה "יזהר המוכר". עם זאת, השופטת בר-אשר דחתה את הערעור ללא צורך בתשובת המשיבה. בפסק הדין נקבע כי ממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה הראשונה מבוססים היטב. השופטת קבעה כי דוח הבדיקה שקיבל מלכה הצביע בבירור על כך שהרכב עבר פגיעות ותיקונים, וכי אם חשש מירידת ערך, היה עליו לבצע בדיקה נוספת מטעמו. "מעת שבחר שלא לעשות כן… הרי שאין לו להלין אלא על עצמו", נכתב בפסק הדין.
השופטת הוסיפה כי עצם הדיון על סעיף ירידת הערך ומחיקתו, מוכיח כי שני הצדדים היו מודעים לאפשרות זו. משבחר מלכה לחתום על ההסכם ללא סעיף זה, הוא למעשה קיבל על עצמו את הסיכון.
לפיכך, הערעור נדחה, והעירבון שהפקיד המערער הוחזר לו.
