נדחה ערעור המס של בעל עסק למוניות שהורשע בעבירות מס חמורות; חוב של מיליונים למדינה נותר על כנו
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענותיו של עאמר חרחש, שנידון לשש שנות מאסר, וקבע כי פרשנותו לפסק דין קודם שנועדה לאפס את חובו למס הכנסה היא ניסיון "לעשות חוכא ואיטלולה" מההליכים המשפטיים. המערער חויב בהוצאות משפט בסך 45,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין שניתן על ידי השופט אביגדור דורות, דחה (31.1.24) את ערעורו של עאמר חרחש על שומת מס הכנסה שהוצאה לו לשנים 2006-2010. בכך, הותיר בית המשפט על כנו חוב מס בסך מיליוני שקלים שנקבע לחרחש, אשר מרצה עונש מאסר של שש שנים בגין עבירות מס חמורות הקשורות לאותה פרשה.
הפרשה החלה בחקירה של רשות המיסים, שחשפה כי חרחש, שהפעיל עסק להשכרת ותפעול מוניות, דיווח על הפסדי עתק בסך מיליוני שקלים בכל אחת משנות המס הרלוונטיות. חקירת פקיד השומה העלתה תמונה הפוכה לחלוטין: חרחש העלים הכנסות בסדר גודל משמעותי באמצעות "שיטת הפיקס". במסגרת שיטה זו, הוא השכיר מוניות לנהגים תמורת סכום קבוע מראש, אך דיווח עליהם כשכירים במשכורות נמוכות, ובכך השמיט את עיקר הכנסותיו.
בעקבות הממצאים, ספרי החשבונות של חרחש נפסלו ופקיד השומה הוציא לו שומה "לפי מיטב השפיטה", שקבעה לו הכנסה חייבת של כ-12.2 מיליון ש"ח לאותן שנים. במקביל, הוגש נגדו כתב אישום חמור, והוא הורשע בשורה ארוכה של עבירות, כולל השמטת הכנסה, מרמה, מסירת דוחות כוזבים וסיוע להתחמקות ממס, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שש שנים וקנס כבד.
ערעור אזרחי קודם שהגיש חרחש נדחה ברובו על ידי השופט דוד מינץ בשנת 2015, אך בית המשפט הורה לפקיד השומה לבצע מספר תיקונים בשומה: לגרוע הכנסות מ-27 מוניות ספציפיות ומרשימת מוניות נוספת, ולהכיר בהוצאות שכר אמיתיות של עובדי המשרד.
הערעור הנוכחי, שהוכרע כעת, עסק בפרשנות פסק דינו של השופט מינץ. חרחש, באמצעות בא כוחו עו"ד אריאל, טען כי פקיד השומה לא יישם את ההוראות כראוי. בין היתר נטען כי יש לגרוע הכנסות נוספות שחושבו, לטענתו, על בסיס תלושי שכר פיקטיביים. כמו כן, טען כי כאשר בית המשפט הורה לגרוע מונית מסוימת מהחישוב, היה צריך לגרוע את הכנסותיה מכל שנות המס, ולא רק מהשנה הספציפית לגביה נמצאו ראיות. באופן תמוה, דרש חרחש גם כי יוכרו לו ההוצאות בגין אותן מוניות שאת הכנסותיהן ביקש לגרוע. לשיטתו, יישום נכון של פסק הדין היה מוביל למסקנה כי אינו חייב כלל במס.
השופט דורות דחה את כל טענותיו של חרחש אחת לאחת. הוא קבע כי טענותיו הן "מקצה שיפורים" לערעור שכבר נדחה, וכי פרשנותו מנוגדת ללשון פסק הדין ולהיגיון הכלכלי. בנוגע להוצאות, השופט קבע כי דרישת המערער להכיר בהוצאות על מוניות שלטענתו לא שימשו לייצור הכנסה עומדת בניגוד לעקרון הבסיסי של דיני המסים. השופט דורות סיכם את פסק דינו במילים חריפות, וקבע כי עמדת המערער "מבקשת לעשות חוכא ואיטלולה מההליכים שהתנהלו עד כה, הן בערעור המס… והן בהליך הפלילי במסגרתו הורשע המערער". הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום הוצאות למדינה בסך 45,000 ש"ח.
