קרב המיליונים בבית חנינא: בית המשפט הכריע בסכסוך מקרקעין סביב שתי שרשראות בעלות מתחרות
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה כי עסקאות שנעשו לאחר הסדר המקרקעין הירדני גוברות על טענות היסטוריות שלא נרשמו, והורתה להעביר לתובע את חלקו בתמורה ממכירת הקרקע ב-61 מיליון שקלים.
בפסק דין מפורט הכריעה (9.1.24) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים ליפשיץ-פריבס, בסכסוך מורכב על זכויות בקרקע בשכונת בית חנינא בירושלים. בית המשפט קיבל את תביעתו של עו"ד קאסם מדיאן, והצהיר כי הוא הזכאי לקבל את חלקו בתמורה שהתקבלה ממכירת הקרקע, שנמכרה בהליכי פירוק שיתוף תמורת 61 מיליון שקלים.
הסכסוך נסב סביב 47/150 חלקים מחלקה 205 בגוש 30617, שהיו רשומים היסטורית על שם בני משפחת עבדאללה. הקרקע כולה נמכרה במסגרת הליכי פירוק שיתוף, וכונסי הנכסים החזיקו את כספי התמורה השייכים לחלק שבמחלוקת עד להכרעה שיפוטית בזכויות.
התובע, קאסם מדיאן, את תביעתו על שרשרת עסקאות שהחלה לאחר הסדר המקרקעין הירדני שהושלם במאי 1966. לטענתו, הבעלים הרשומים מכרו את זכויותיהם בשנת 1966 לחסין מחמד אחמד אלמריני באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר. בהמשך, מריני העביר את זכויותיו ללא תמורה לבנו, עמי , אשר מכר אותן למדיאן בהסכם מכר משנת 2018. בית המשפט קבע כי ייפוי הכוח המקורי למריני, שנשמר בארכיון המדינה, הוא מסמך אותנטי ובעל תוקף משפטי מחייב.
מנגד, הנתבע, בהאא אלדין סלים חאלד, ובהמשך ייצג את עצמו, טען לזכויות בקרקע מכוח שרשרת עסקאות אחרת, שהחלה עוד לפני הסדר המקרקעין. לטענתו, הבעלים המקוריים מכרו את הקרקע לאדם בשם יאסין עוד בשנת 1961, ומשם הזכויות התגלגלו דרך מספר ידיים עד שהגיעו אליו.
נקודת המפנה בפסק הדין הייתה התמקדותה של השופטת ליפשיץ-פריבס בעקרון "סופיות המרשם" במקרקעין מוסדרים. השופטת קבעה כי הליכי ההסדר הירדניים, שהושלמו ב-16 במאי 1966, יצרו "לוח חלק" וביטלו כל זכות קודמת שלא נרשמה במסגרתם. מכיוון שכל שרשרת העסקאות שעליה הסתמך הנתבע התרחשה לפני השלמת ההסדר ולא נרשמה, אין לה עוד כל תוקף משפטי. "מעת שהושלם הליך ההסדר של המקרקעין אין עוד תוקף לכל זכות נטענת הסותרת את רישום הזכויות במקרקעין", נכתב בפסק הדין.
הנתבע העלה גם טענות קשות נגד התובע, עו"ד במקצועו, בטענה לניגוד עניינים, שכן התובע ייצג אותו בעבר בעסקת מכר שבוטלה הנוגעת לאותה קרקע. השופטת דחתה טענה זו כבסיס לדחיית התביעה, וקבעה כי הפורום המתאים לבירור טענות אתיות נגד עורך דין הוא בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, ואין בכך כדי לאיין את הזכויות הקנייניות שהוכחו.
לאור כל האמור, בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, דחה את טענות הנתבע והורה לכונסי הנכסים להעביר לתובע, קאסם מדיאן, את חלקו בתמורת המכירה. בנוסף, הנתבע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.
